האם שימוש ממושך בטלפונים ניידים וטלפונים סלולריים מעלה את הסיכון לגידולים מוחיים? (Pathophysiology)

שימוש ארוך-טווח בטלפונים ניידים ואל-חוטיים מלווה בסיכון מוגבר לגליומה, הסוג הנפוץ ביותר של גידולים מוחיים, כך עולה מתוצאות המחקר האחרון בנושא, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Pathophysiology.

מהמחקר החדש עולה כי הסיכון לגידולי גליומה היה גבוה כמעט פי שלוש בקרב אלו שהשתמשו בטלפונים אל-חוטיים במשך למעלה מ-25 שנים וכי הסיכון היה גבוה יותר גם באלו שהחלו להשתמש בטלפונים ניידים או אל-חוטיים לפני גיל עשרים.

במסגרת המחקר הנוכחי אספו החוקרים נתונים משני מחקרי מקרה-ביקורת באשר לגידולים מוחיים ממאירים, עם הוכחה היסטופתולוגית. המחקר הראשון כלל משתתפים בגילאי 20-80 שנים, שאובחנו בין השנים 1997-2003, המחקר השני כלל משתתפים בגילאי 18-75 שנים, שאובחנו בין 2007-2009. למקרים התאימו ביקורות מאותו מין ובגיל דומה, שנבחרו באקראי ממאגר Swedish Population Registry.

כל המשתתפים מילאו שאלון מפורט להערכת החשיפה לטלפונים ניידים וטלפונים אל-חוטיים.

ניתוח הנתונים כלל 1,498 מקרים של גידולים מוחיים ממאירים; גיל המשתתפים הממוצע עמד על 52 שנים. מרבית המשתתפים (92%) אובחנו עם גליומה, ומעט למעלה ממחציתם (50.3%) אובחנו עם הגידול הממאיר הנפוץ ביותר (Glioblastoma Multiforme או Astrocytome בדרגה IV). עוד נכללו במחקר 3,530 ביקורות, בגיל ממוצע של 54 שנים.

מהנתונים עולה סיכון מוגבר לגליומה על-רקע שימוש בטלפונים ניידים וטלפונים אל-חוטיים במשך למעלה משנה, לאחר תקנון לגיל בעת אבחנה, מין, מצב סוציו-אקונומי ושנת אבחנה. הסיכון הגבוה ביותר תואר באלו שהשתמשו בטלפונים ניידים במשך למעלה מ-25 שנים.

הסיכון היה גבוה יותר ככל שעלה השימוש בטלפונים אל-חוטיים. יחסי הסיכויים עלו בעקביות עם עליה במספר שעות השימוש במכשירי הטלפון. הסיכון לגליומה היה הגדול ביותר באזורי המוח עם החשיפה הגדולה ביותר, כאשר יחס הסיכויים היה גבוה יותר באזור האונה הטמפוראלית ואונות סמוכות באותו צד בו נעשה שימוש במכשירי הטלפון.

הסיכון היה הגבוה ביותר בקרב משתתפים שהשתמשו לראשונה בטלפונים ניידים (יחס סיכויים של 1.8) או טלפונים אל-חוטיים (יחס סיכויים של 2.3) לפני גיל עשרים שנים, אם כי מספר המקרים והביקורות היה קטן יחסית.

החוקרים מסבירים כי ילדים ומתבגרים חשופים יותר לקרינה אלקטרומגנטית בהשוואה למבוגרים מאחר ועצם הגולגולת שלהם דקה יותר והראש שלהם קטן יותר. המוח עדיין מתפתח עד בערך גיל עשרים, ועד לתקופה זו הוא יחסית פגיע לנזקי סביבה.

מהנתונים עלה סיכון מוגבר עם שימוש במכשירים ניידים מדור-שלישי, בהשוואה לסוגים אחרים, אך ממצא זה מבוסס על תקופת חביון קצרה ומספרמשתתפים קטן יחסית. החוקרים מסבירים כי מכשירי טלפון מדור שלישי פולטים אותו גלי קול בפס רחב, שבאופן תיאורטי בעלי השפעות ביולוגיות משמעותיות יותר בהשוואה לאותות אחרים. השפעות אלו עשויות לכלול עליה בייצור ROS (Reactive Oxygen Species) או השפעה על גן p53, המעורבים בהתפתחות גידולים ממאירים.

החוקרים מאמינים כי הממצאים מחזקים את המסר לפי פליטת קרינה אלקטרומגנטית ממכשירי טלפון נייידים נחשבת קרצינוגן לפי הגדרות ה-IARC (International Agency on Research on Cancer) ויש לעדכן בהקדם את ההנחיות הנוכחיות בנוגע לחשיפה לקרינה זו.

Pathophysiology. Published online October 28, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן