עליה בסיכון לאוטם מוחי לאחר הפסקת אספירין/ דר’ רויטל גנדלמן-מרטון

רקע

אספירין מפחית משמעותית היארעות של מחלה וסקולרית, כולל אוטם מוחי, בחולים עם מחלה אתרוסקלרוטית. לכן, הנחיות מבוססות עדות ממליצות על שימוש ממושך באספירין במינון נמוך בכל החולים עם מחלה קרדיווסקולרית, אלא אם יש לכך קונטראינדיקציה. למרות הנחיות אלה, הפסקת הטיפול באספירין במינון נמוך עקב חוסר דבקות של החולה בטיפול או חששות הרופא מבטיחותו מדווחת ב- 10% עד 50% מהחולים. אולם, קיימת עדות לכך שהפסקת אספירין במינון נמוך יכולה להעלות את הסיכון לאירועים איסכמיים.

מטרת העבודה היתה להעריך את הסיכון לאוטם מוחי איסכמי ולאירוע מוחי חולף לאחר הפסקת טיפול באספירין במינון נמוך בחולים עם מחלה קרדיו- או צרברו-וסקולרית.

שיטות

מאגר הנתונים של ה- Health Improvement Network UK שימש לזיהוי קבוצת חולים בגיל 50-84 עם מרשם ראשון לאספירין במינון נמוך (75 300 מ”ג ליום) למניעה שניונית של אירועים קרדיו- או צרברו-וסקולריים בין 2000 ל 2007 (n=39,512 (. בוצע מעקב של 3.4 שנים בממוצע על מנת לזהות מקרים של אוטם מוחי איסכמי או אירוע מוחי חולף, ונעשה ניתוח מבוקר-מקרה על מנת להעריך גורמי סיכון למצבים אלה, כולל הפסקת טיפול באספירין במינון נמוך.

תוצאות

ההיארעות הכללית של אוטם מוחי איסכמי או אירוע מוחי חולף היתה 5 ל- 1000 שנות אדם. אוטם מוחי איסכמי או אירוע מוחי חולף היו שכיחים יתר משמעותית בחולים עם אבחנה קודמת של מחלה צרברו-וסקולרית (RR-2.79?) או פרפור פרוזדורים RR-1.71 )?) בהשוואה לחולים ללא אבחנות אלה. בהשוואה למשתמשים באספירין במינון נמוך, לחולים שהפסיקו את הטיפול 31 עד 180 ימים לפני תאריך ההערכה היה סיכון גבוה יותר משמעותית לאוטם מוחי איסכמי או אירוע מוחי חולף (RR-1.40?). הסיבה השכיחה ביותר להפסקת הטיפול היתה חוסר דבקות של החולה בטיפול.

מסקנות

בחולים המטופלים באספירין במינון נמוך למניעה שניונית של אירועים קרדיו- או צרברו-וסקולריים, הפסקה של אספירין במינון נמוך היתה קשורה עם עליה של 40% בסיכון לאוטם מוחי תוך 31-180 יום מהפסקת הטיפול.


Rodroguez LAG, Soriano LC, Hill C, Johansson S. Increased risk of stroke after discontinuation of acetylsalicylic acid. Neurology 2001;76:740-746.


המלצות לקריאה נוספת:

Di Minno MN, Prisco D, Ruocco AL, et al. Perioperative handling of patients on antiplatelet therapy with need for surgery. Intern Emerg Med 2009;4:279-288.

Lago A, Tembl JI, Pareja A, et al. Adherence to aspirin in secondary prevention of ischemic stroke. Cerebrovasc Dis 2006;21:353-356.

Maulaz AB, Bezerra DC, Michel P, et al. Effect of discontinuing aspirin therapy on the risk of brain ischemic stroke. Arch Neurol 2005;62:1217-1220.

Baigent C, Blackwell L, Collins R, et al. Aspirin in the primary and secondary prevention of vascular disease: collaborative meta-analysis of individual participant data from randomized trials. Lancet 2009;373:1849-1860.

Sibon I, Orgogozo JM. Antiplatelet drug discontinuation is a risk factor for ischemic stroke. Neurology 2004;62:1187-1189.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן