בנשים לאחר-מנופאוזה, תגובת רמות ההורמונים בדם לטיפול הורמונאלי חליפי הינה זהה עם אסטרוגן בלבד או אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
החוקרים התמקדו ב-200 נשים שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study, עם תיעוד היענות טובה לטיפול שניתן.
מכאן עולה כי ייתכן וההבדלים בתוצאות המחלה שזוהו בנשים בשתי קבוצות המחקר, מתווכים ע”י גורמים שאינם מיוחסים ישירות לרמות ההורמונים הללו בדם.
המשתתפות במחקר טופלו ב-CEE (Conjugated Equine Estrogen) במינון 0.625 מ”ג ליום, או שילוב אסטרוגן עם MPA (Medroxyprogesterone Acetate) במינון 2.5 מ”ג ביום, או פלסבו.
החוקרים מדווחים כי לאחר שנה אחת, בקרב נשים שנטלו אסטרוגן תועדה עלייה מובהקת ברמות אסטרון (פי 3.6 בהשוואה לרמות בתחילת המחקר), אסטרדיול (פי 2.7) אסטרדיול זמין-ביולוגית אסטרדיול חופשי (פי 1.8). בקבוצת הפלסבו לא תועדו שינויים מובהקים בהשוואה לרמות בתחילת המחקר.
רמות פרוגסטרון ירדו מעט בנשים שנטלו טיפול משולב, אך התגובה של רמות אסטרוגן ו-SHBG (Sex Hormone Binding Globulin) לא הייתה שונה משמעותית עם הוספת פרוגסטרון.
בסה”כ, בנשים עם רמות ההורמונים הנמוכות ביותר בתחילת המחקר, תועד היקף תגובה בולט יותר משמעותית להורמונים אסטרוגנים, בהשוואה לנשים עם הרמות הבסיסיות הגבוהות ביותר.
לאור התגובות הדומות עם שני הטיפולים הפעילים, נראה כי לכריתת רחם בעבר או להוספת פרוגסטרון אין השפעה חשובה על רמות האסטרוגנים בדם עם טיפול הורמונאלי חליפי.
לאור העובדה כי רמות הורמונים בדם בלבד לא סיפקו הסבר להבדלים בסיכון לתחלואה עם טיפול הורמונאלי חליפי, עם ובלי פרוגסטרון, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!