השוואה בין Ticagrelor ו-Clopidogrel בחולים עם תסמונת כלילית חריפה המועמדים להתערבות פולשנית (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-14 בינואר 2009 ב-Lancet עולה כי Ticagrelor הוביל להישרדות כוללת טובה יותר בהשוואה ל-Clopidogrel (פלויקס, כצט) בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שתוכננו לעבור התערבות פולשנית.

החוקרים מסבירים כי תרופות נוגדות טסיות מהוות את עמוד התווך של הטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חריפה, על מנת לצמצם את הסיכון להתקדמות לאוטם לבבי. הוכח כי טיפול משולב באספירין ו-Clopidogrel, שהינו אנטגוניסט לרצפטור ה-P2Y12 בטסיות, מוביל לירידה גדולה יותר בסיכון בהשוואה למתן תרופה אחת, אך גם מעלה באופן משמעותי את הסיכון לדימום מז’ורי. לפיכך, מתן טיפול משולב לחולים המועמדים להתערבות פולשנית (צנתור כלילי או ניתוח מעקפים) הוא שנוי במחלוקת.

החוקרים כותבים כי בניגוד ל-Clopidogrel, שהינו מעכב בלתי הפיך של פעילות הטסיות, Ticagrelor הוא אנטגוניסט הפיך לרצפטור P2Y12. מחקר ה-PLATO הינו מחקר אקראי רחב היקף שנערך להשוואה בין 2 התרופות בחולים עם תסמונת כלילית חריפה. מתוצאותיו עולה כי בהשוואה ל-Clopidogrel, Ticagrelor הוביל לעלייה בהישרדות החולים לאחר 12 חודשים, ללא הבדל בשיעור הדימומים המז’וריים. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על משתתפים ממחקר ה-PLATO שתוכננו לעבור התערבות פולשנית מוקדמת.

מחקר ה-PLATO כלל 18,624 משתתפים שאושפזו בבית החולים בשל תסמונת כלילית חריפה, עם או ללא עליית מקטע ST. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Ticagrelor (מנת העמסה במינון 180 מ”ג ולאחריה 90 מ”ג פעמיים ביום) או Clopidogrel (מנת העמסה במינון 300-1600 מ”ג ולאחריה 75 מ”ג פעם ביום), למשך 6-12 חודשים, ונערך מעקב אחר החולים לאחר 1,3, 6, 9 ו-12 חודשים. ההחלטה על התערבות פולשנית בחולים נערכה לפני ההקצאה האקראית לקבוצות, יעד המחקר העיקרי היה שילוב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או שבץ, ויעד הבטיחות העיקרי היה אירועי דימום מז’ורי.

13,408 מבין משתתפי המחקר המקורי (72%) תוכננו לעבור התערבות פולשנית. מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי לאחר 12 חודשים, שיעור אירועי יעד המחקר העיקרי בקבוצת ה-Ticagrelor היה 9%, לעומת 10.7% בקבוצת ה-Clopidogrel (HR 0.81, 95% CI 0.68-0.95, p=0.0103).

החוקרים מדווחים כי ב-2 הקבוצות נצפה שיעור דומה של דימומים מז’וריים, וכי לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור הדימומים המינוריים. הם מציינים כי בקבוצת ה-Ticagrelor נצפתה שכיחות גבוהה יותר של קוצר נשימה (13.9% לעומת 8% בקבוצת ה-Clopidogrel, p<0.0001), אך הפסקת הטיפול בשל קוצר נשימה התרחשה בשכיחות נמוכה ב-2 הקבוצות (0.8% לעומת 0.2%, בהתאמה).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי בחולים עם תסמונת כלילית חריפה המועמדים להתערבות פולשנית מוקדמת, נמצא קשר בין Ticagrelor ובין שיעור נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה ל-Clopidogrel, ומוסיפים כי נצפתה ירידה הן בתמותה הקרדיווסקולארית והן בתמותה הכוללת, ללא עלייה בשיעור הדימומים המז’וריים.

במאמר תגובה שפורסם הכותב מציין כי Ticagrelor נראה כעת טיפול מבטיח החולים עם תסמונת כלילית חריפה, אך מוסיף כי יש להתאים את הטיפול לכל מטופל, בהתאם לסיכון האישי לאיסכמיה לעומת דימום.

Lancet, 2010

למאמר המערכת ב-Lancet

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן