הפרעות אכילה בקרב חולות מבוגרות הסובלות מסכיזופרניה כרונית (Isr J Psychiatry Relat Sci)

ממצאים מעידים כי בשיעור גבוה יחסית של חולות מבוגרות עם סכיזופרניה כרונית מופיעות הפרעות אכילה.

המידע הקיים אודות הקשר שבין הפרעות אכילה לבין סכיזופרניה הינו מוגבל והממצאים אינם עקביים. מטרת המחקר היתה להעריך את הפרעות האכילה בקרב נשים מבוגרות שאובחנו בסכיזופרניה כרונית.

במסגרת המחקר, הושלם ה-Eating Attitudes Test-26 (או EAT-26) על-ידי 30 נשים חולות שאובחנו בסכיזופרניה כרונית (גיל ממוצע 6.5+/-70 שנים). בנוסף, מילאו הרופאים המטפלים שלהן הערכות באמצעות דרוג ה-Geriatric Depression Scale (ה-GDS) וה-Positive and Negative Symptom Scale (ה-PANSS). כמו כן נמדדו גובה ומשקל גופן של הנבדקות.

ב-4 נשים (13.3%) התקבלו דרוגים פתולוגיים ב-EAT. בחולות אלה נמצא ערך BMI נמוך יותר וממשך האשפוז שלהן היה גבוה יותר, בהשוואה לחולות האחרות. ההפרעות הקשורות לאכילה שהופיעו בהן היו הפרעות דמויות אנורקסיה.

לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת ה-GDS, אך המחלה הסכיזופרנית של 4 החולות שבהן התקבל דרוג EAT פתולוגי, שנמדדה באמצעות ה-PANSS, היתה מעט יותר פעילה.

החוקרים מסיקים כי הפרעות אכילה מסוג אנורקטי מגביל, שאינן קשורות לדיכאון או לסימפטומים סכיזופרניים שליליים, יכולות להמצא בחלק גדול יחסית מהחלות המבוגרות המאובחנות בסכיזופרניה כרונית.

Isr J Psychiatry Relat Sci. 2005;42(3):191-7.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן