תוצאות מאכזבות לגלוקוזמין וכונדרויטין בטיפול בכאבי ברכיים בחולי אוסטיאוארתריטיס (NEJM)

מחקר מבוקר גדול מצא שלטיפול בגלוקוזמין, כונדרויטין והשילוב של שניהם אין – בהשוואה לפלציבו – יתרון מובהק סטטיסטית בחולי אוסטיאואתריטיס בברך. סלקוקסיב שנבדק גם הוא במסגרת המחקר נמצא כבעל יתרון מסויים על פלציבו.

המחקר המתפרסם כעת ב-NEJM כלל 1,583 מטופלים שחולקו באופן אקראי ל-5 קבוצות טיפול: גלוקוזמין במינון של 1.5 ג’ ליום, כונדרויטין במינון של 1.2 ג’ ליום, שילוב של השניים, סלקוקסיב 200 מ”ג ליום, או פלציבו.

נעשתה מדידה והערכה של מצב החולים ע”פ חומרת כאב הברך (מרביתם היו בתחילה במצב של כאב מתון). משך המחקר היה 24 שבועות, והתוצאה העיקרית שנמדדה היה ירידה של 20% בכאבי הברכיים בהשוואה למצב הבסיס במהלך התקופה.

64% מהמשתתפים היו נשים ובעלי משקל יתר (ממוצע BMI של 31.7). כ-20% פרשו מהמחקר.

התוצאות הראו שלא היה הבדל בתוצאה העיקרית שנמדדה בין קבוצות הגלוקוזמין, הכונדרויטין, השילוב והפלציבו. יש לציין ששיעור התגובה של קבוצת הפלציבו היה גבוה מאוד יחסית ,כ-60%. (כשבקבוצות האחרות שיעור התגובה היה 64%, 65.4% ו-66.6% בהתאמה, אך כאמור – הפערים לא היו מובהקים סטטיסטית). בקבוצת הסלקוקסיב שיעור התגובה הגיע ל-70.1% והיה מובהק עם P=0.008 .

נמצאה אינדיקציה לשיפור גדול יותר בכאב בטיפול בקומבינציה בהשוואה לפלציבו (79.2% לעומת 54.3% ), אך מס’ המטופלים בקבוצה זו היה נמוך יחסית. תופעות הלואי היו מועטות והתפלגו באופן דומה בין הקבוצות.

המחברים מסיקים שבקבוצת המטופלים שהשתתפה במחקר, לא לגלוקוזמין או לכלונדרויטין, או לשילוב של שניהם הייתה השפעה חיובית בהשוואה לפלציבו בהקלת כאבי ברכיים על רקע אוסטיאואתריטיס. לעומת זאת, לסלקוקסיב הייתה תוצאה עדיפה במידת מה על הפלציבו.

החוקרים מציינים שלשילוב של גלוקוזמין וכונדרויטין עשוייה להיות השפעה טובה יותר בכאבים בינוניים עד חזקים, אך יש צורך במחקרים נוספים כדי לאושש מימצא זה. החוקרים דנים בסיבות האפשריות להבדלים במימצאים של מחקר זה בהשוואה למחקרים קודמים ומציינים את תגובת הפלציבו החזקה שנמצאה במחקר זה. הם סבורים גם כי לעובדה שמרבית המטופלים הוגדרו בתחילת המחקר כסובלים מכאבים בדרגה מתונה הייתה עשויה להיות השפעה על תקפות ומימצאי המחקר ועל שיעור התגובה הגבוה שנמצא בקבוצת הפלציבו.

NEJM 2006; 354: 795-808, 750-2

הערת המערכת: האם המחקר הזה מצביע על תום עידן הגלוקוזמינים ? נראה שמוקדם עוד להספיד קבוצה זו על בסיס מחקר זה בעיקר בגלל מגבלותיו כפי שתוארו כאן. לאחרונה קיימנו פאנל מומחים בנושא אוסטיאואתריטיס שבו בין היתר עלה לדיון נושא הטיפול בגלוקוזמין, וזוהי הזדמנות אולי לצפות ולהאזין בדיון זה שוב…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן