הוגדרו גורמי סיכון לסיבוכים של קרישי דם ותסחיפים סביב פעולה ניתוחית(Archives of Surgery)

מחלות בכלי דם מוחיים, לבביים, מחלות מטבוליות וגידולים ממאירים מגדילים את הסיכוי לתסחיפים וקרישי דם סביב פעולה ניתוחית. כך נקבע במחקר שהתפרסם בדצמבר בעיתון “Archives of Surgery”.

נעשה מחקר פרוספקטיבי במשך 11 שנה בקרב 21,903 מטופלים שעברו פעולה ניתוחית. כל מטופל עבר הערכה קדם ניתוחית לסיכוי ללקות באירוע של קריש דם / תסחיפי ורידי או עורקי.

נמצא, שחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלה טרשתית בעורקים הכליליים בלב הינם בסיכוי מוגבר ללקות באירוע איסכמי בלב סביב פעולה ניתוחית ( OR-4.3). היסטוריה של שבץ מתוארת כסיכון סביב ניתוחי ללקות באירוע נוסף (OR-2.4). כל התופעות הנ”לקשורות לסיכוי מוגבר לתמותה סביב פעולה ניתוחית (4.7-OR).

עוד גורמי סיכון לתסחיפים וקרישי דם סביב פעולה ניתוחית: סכרת קשורה לאירוע איסכמי בלב

(OR– 2.1), חומצת שתן גבוהה קשורה לשבץ מוחי (OR-3.5), היסטוריה של אירוע איסכמי בלב היתה קשורה להתפתחות קרישים בורידים העמוקים ( DVT, OR-7.7%) וגידולים סרטניים קשורים לסיכון מוגבר לאירועים תסחיפיים.

באופן כללי כל תחלואה שתוארה כאן מגדילה פי 1.5 סיכוי לאירוע של קריש דם/תסחיפי סביב פעולה ניתוחית ופי 3 לסיכון זה במשך 10 השנים הבאות.

מסקנות החוקרים היתה שיש לאתר את גורמי בסיכון לאירוע פיתוח קרישי דם/תסחיפי בזמן ניתוח בחולים שעומדים לפני פעולה ניתוחית . יש לתת להם טיפול מניעתי לטיפול בקרישי דם ותסחיפים לפני הניתוח. באמצעות פעולות אלו החוקרים מקווים כי יהיה ניתן להוריד את שיעור האירועים הקרישיים/ תסחיפיים סביב פעולה ניתוחית.

חולים שנותחו והם בעלי גורמי סיכון כמתואר,בסיכון גבוה יותר להציג אירוע איסכמי בלב ושבץ בגלל שהם סובלים מראש ממחלה טרשתית מפושטת בגופם. ועל כן, יש ליידע חולים אלו בקשר לסיבוכים הניתוחיים (OR- 2.4 ), לפעולות שינקטו אם סיבוכים אלו יקרו בזמן הניתוח ולכוונה לתת כטיפול מונע תרופות אנטי- קרישתיות ע”מ למנוע סיבוכים אלו.

Arch Surg. 2005;140:1210-1217

ידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן