האם התערבות מוקדמת מסייעת לגמגום? (BMJ)

שיטת Lidcombe הינה התערבות מוקדמת יעילה לטיפול בגמגום, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם הגיליון ספטמבר של British Medical Journal.

יש לטפל בגמגום בשנים שלפני בית הספר, בעיקר בגלל שקשה יותר לטפל בבעיה ככל שהילדים מתבגרים. כשגמגום הופך כרוני, התקשורת יכולה להיפגם באופן חמור, עם השפעות חברתיות, רגשיות וחינוכיות הרסניות. כיום קיימים משפר טיפולים לגמגום מוקדם, אך רק אחד, שיטת Lidcombe, נבדקה במחקרים שלב I ו-II.

שיטת Lidcombe הינה טיפול התנהגותי שפותחה במיוחד לגמגום בילדים מתחת לגיל 6. השיטה אינה משפיעה על ההתנהגות למעט השפעה על דיבור.

במחקר, 54 ילדים לפני גיל בית ספר עם גמגום חולקו באקראי לקבלת טיפול Lidcombe או קבוצת ביקורת (n = 29 ו-n = 25, בהתאמה). בתחילת המחקר, תדירות גמגום היתה לפחות 2% עם הברות מגומגמות. טווח הגילאים היה 3-6 שנים, ו-12 מהמשתתפים היו בנות. ילדים עם התחלת גמגום 6 חודשים לפני תחילת המחקר או טיפול בגמגום 12 במהלך חודשים לפני המחקר לא נכללו.

ההורים הקליטו שיחות מחוץ למרפאה. אילו שימשו למדידת תדירות גמגום בשלושה מצבי דיבור שונים לפני הרנדומיזציה ולאחר 3, 6, ו-9 חודשים.

לאחר 9 חודשים, יחס ממוצע של הברות מגומגמות היה 1.5% ± 1.4% לטיפול ו-3.9% ± 3.5% לביקורת. ההשפעה היתה יותר מכפולה מההבדל מינימום כפי שהוגדר לפני הטיפול.

התוצאות סיפקו הוכחה התומכת בהתערבות מוקדמת לגמגום. שיטת Lidcombe הינה טיפול יעיל לגמגום בילדים מתחת לגיל 6.

מיגבלות מחקר כללו גודל מחקר של מחצית משהוצע, נשירה של 13% ממשתתפי המחקר, ותקופה של 9 חודשים בלבד לאחר הרנדומיזציה.

לחכות בכדי לראות אם החלמה טבעית מתרחשת אינה דרך מקובלת מפני שנראה כי שיטת Lidcombe פחות יעילה ברגע שהילדים נכנסים לבית הספר. בנוסף, עיכוב הטיפול עד לגיל בית ספר אינה אפשרות מעשית בגלל השלכות חברתיות וקוגנטיביות שליליות של גמגום בגיל זה. אם ההפרעה נמשכת לגיל בית ספר, הילד נחשף לחוויות שיכולות גרום לסיכון לגמגום כרוני.

BMJ. 2005;331:659-661

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן