שכיחות וטיפול בהפרעות נפשיות, 1990-2003 (NEJM)

למרות שבשנות ה-90 התרחש שינוי עצום במערכת הטיפול הנפשי בארה”ב, מעט ידוע על שינויים בשכיחות או אחוז הטיפול בהפרעות נפש.

החוקרים בדקו מגמות בשכיחות ואחוז הטיפול בהפרעות נפש בקרב אנשים בגיל 18-54 שנים במהלך העשור הקודם. נתונים מממחקר הקומורבידיות הלאומי (NCS) הושגו ב-5388 ראיונות פנים מול פנים שנערכו בין 1990-1992, ומ-4319 ראיונות שנערכו ב-2001 ו-2003. הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, והתמכרויות הוצגו במהלך 12 חודשים לפני הראיונות ואובחנו באמצעות ה-DSM-IV. טיפול להפרעות רגשיות סווג לפי הסקטור בשירותי טיפול נפשי: שירות פסיכיאטרי, שירותי בריאות נפש אחרים, שירותי בריאות כלליים, ושירותי רפואה משלימה.

שכיחות הפרעות נפשיות לא השתנתה במהלך העשור: 29.4% בין 1990 ל-1992 ו-30.5% בין 2001 ל-2003, P=0.52), אך אחוז הטיפול עלה. בקרב אנשים עם הפרעה, 20.3% קיבלו טיפול בין 1990-1992 ו-32.9% קיבלו טיפול בין 2001-2003 (P<0.001). בסה”כ, 12.2% מהאוכלוסיה בגילאים 18-54 קיבלו טיפול להפרעות נפשיות בין 1990-1992, ו-20.1% קיבלו טיפול בין 2001-2003 (P<0.001). רק לכמחצית מאלו שקיבלו טיפול היו הפרעות שהתאימו להגדרות של הפרעות נפשיות. עלייה משמעותית באחוז הטיפול (49.0% בין 1990-1992 ו-49.9% בין 2001-2003) היתה מוגבלת לסקטור של שירותי רפואה כלליים (פי 2.59 בין 2001-2003 לעומת 1990-1992), לשירותים פסיכיאטרים (פי 2.17) ושירותי בריאות נפש אחרים (פי 1.59) והיתה בלתי תלוייה בחומרת ההפרעות ובתכונות סוציודמוגרפיות.

החוקרים הסיקו כי למרות העלייה באחוז הטיפול, רוב החולים עם הפרעה נפשית לא מקבלים טיפול. מאמצים מתמשכים דרושים בכדי לצבור נתונים בנושאי יעילות במטרה להעלות שימוש בטיפולים יעילים.

לתקציר הידיעה

NEJM, june 16, 2005; 352:2515-2523

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן