ממוגרפיה והסיכון לתמותה מסרטן שד, BMJ, מתוך jc 434 , למנויים – חינם!

תוכנית לביצוע ממוגרפיה (mammography) לכלל אוכלוסיית הנשים מעל לגיל 50 שנים מיושמת בקופנהגן, דנמרק, מאז שנת 1991. רשויות הבריאות במדינה זו החלו בביצוע בדיקות הסקר בעקבות תוצאותיהם של מספר מחקרים אקראיים שבוצעו בשבדיה וקבעו כי בדיקות הסקר הפחיתו את התמותה מסרטן השד בכ- 30% בקרב נשים בגיל 50 עד 69 שנים.

קיימת מחלוקת בדבר יעילותה של התוכנית שיושמה בקופנהגן בהפחתת התמותה מסרטן השד. לשם בדיקת השלכותיה של התוכנית, חוקרים דניים ערכו מחקר קוהורט מבוסס אוכלוסין, שבדק כ- 40,000 נשים, בגיל 50 עד 69, שקיבלו הזמנה לביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים. המעקב נמשך 10 שנים. החוקרים בדקו את השינוי בשיעורי התמותה, בכלל הנשים שהוזמנו ובנשים שביצעו את הבדיקה בפועל. כקבוצת ביקורת שימשו נשים באזורים אחרים של דנמרק, בהם לא יושמה תוכנית מסוג זה, וכן נבדקה קבוצת ביקורת היסטורית, שכללה נשים מקופנהגן, בתקופה שטרם בוצעו בדיקות סקר.

מהמחקר עולה, כי לפני ביצוע בדיקות ממוגרפיה בנשות קופנהגן, שיעור התמותה מסרטן שד היה גבוה בכ- 20% בעיר זו, בהשוואה לתמותה באזורים אחרים של המדינה. לעומת זאת, לאחר תחילת ביצוע הבדיקות, שיעור התמותה בקופנהגן היה נמוך בכ- 10% מאשר באיזורים אחרים. בעקבות ביצוע הבדיקות, נרשמה הפחתה של 25% בתמותה מסרטן שד בקרב הנשים שהשתתפו בתוכנית, בהשוואה לתמותה בקבוצות הביקורת.

בנשים שנענו להזמנה וביצעו את בדיקות הסקר, נרשמה הפחתה של כ- 40% בתמותה מסרטן שד. בנשים שלא ביצעו את הבדיקה לא נרשמה הפחתה בשיעור התמותה. היתרונות בקבוצת הממוגרפיה נותרו מובהקים גם לאחר תיקון עבור גיל, תקופה ואזור גיאוגרפי.

מתוצאות המחקר עולה כי תוכנית הממוגרפיה המיושמת בקופנהגן, הביאה להפחתה ניכרת בשיעור התמותה מסרטן שד. נתונים אלו דומים לנתונים שהתקבלו מעבודות שנערכו בבריטניה, הולנד ושבדיה, שהראו גם-כן הפחתה בתמותה בעקבות יישומן של תוכניות דומות. 

הערת המערכת:  מחקר זה שב ומדגיש את החשיבות של הרפואה המונעת הן על ידי ביצוע ממוגראפיה על פי ההמלצות והן כפי שהוכח במחקרים קודמים על ידי בדיקה ידנית שגרתית. לא נותר לנו הן כרופאים והן כמקדמי בריאות לשוב ולעודד את אוכלוסית הנשים לבצע המלצות אלו.


Breast cancer mortality in Copenhagen after introduction of mammography screening: cohort study, Anne Helene Olsen,

BMJ 2005;330;220-; originally published online 13 Jan 2005;

doi:10.1136/bmj.38313.639236.82

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן