תופעות Long-COVID נפוצות יותר בחולים עם אבחנה קודמת של הפרעה פסיכיאטרית (Sci Rep)

בחולים עם היסטוריה קודמת של הפרעות פסיכיאטריות סיכון מוגבר להתפתחות תסמינים ממושכים לאחר זיהום בנגיף הקורונה (Long-COVID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות באשר לאשר לקשר בין הפרעות פסיכיאטריות קודמות ובין Long-COVID. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר הנ”ל במדגם גדול יותר ולאורך פרק זמן ארוך יותר לאחר הזיהום הנגיפי.

מדגם המחקר כלל 6,015 מבוגרים ששרדו COVID-19 והשלימו שאלון עצמי בין יולי ועד ספטמבר בשנת 2021, כולל 2,149 חולים (35.7%) עם Long-COVID. מבין כלל החולים שלקחו חלק במחקר, 1,067 חולים (17.7%) היו עם היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית.

יחס ההימצאות של Long-COVID בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת עמד על 1.09 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.18). החוקרים זיהו אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין אבחנה קודמת של הפרעה פסיכיאטרית ובין משך התקופה לאחר הזיהום בה הופיעו תסמינים עקב הזיהום הנגיפי (p<0.001).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת הסיכון להתפתחות Long-COVID עשוי להישאר לאורך פרק זמן ארוך יותר, בהשוואה לחולים ללא הפרעות פסיכיאטריות קודמות.  יחס ההימצאות בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת בהשוואה לחולים ללא הפרעה פסיכיאטרית קודמת עמד על 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.19) במהלך החודש הראשון, 1.00 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.15) לאחר 1-3 חודשים, 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.25) לאחר 3-6 חודשים, 1.11 (רווח בר-סמך 95% של 0.95-1.31) לאחר 6-12 חדשים ו-1.08 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.40) לאחר שנה ומעלה.

ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות קודמות, הדבקה בנגיף קורונה מלווה בסיכון מוגבר לתסמינים גופניים לאחר  הזיהום אקוטי. יתרה מזאת, חולים עם הפרעות פסיכיאטריות קודמות עלולים להיות בסיכון מוגבר לפרק זמן ארוך יותר להתפתחות Long-COVID, בהשוואה לאלו ללא הפרעה פסיכיאטרית קודמת.

Sci Rep, Jan 7, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן