טרשת עורקים גורמת לשבץ בצעירים – האמנם? (JAMA Neurology)

מחקר חדש הראה כי גורמי סיכון לטרשת עורקים אינם מעלים משמעותית סיכון לשבץ בילדות, אך הם נקשרו בעשור הרביעי והחמישי לסיכון משמעותי לשבץ מוחי

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Neurology הראה כי גורמי סיכון לטרשת עורקים לא שכיחים בילדות ולא נראה שהם קשורים לפתוגנזה של שבץ איסכמי עורקי בילדים או בבגרות צעירה מוקדמת. עם זאת, בעשור הרביעי והחמישי, גורמי הסיכון הללו נמצאו קשורים מאוד לסיכון לשבץ מוחי, עד הגדלת הסיכון פי עשרה.

האנליזה כללה 141 ילדים ו-455 מבוגרים צעירים עם שבץ איסכמי עורקי ו-1382 מקרי ביקורת תואמי גיל. הילדים חולקו לשתי קטגוריות גיל: גילאי 29 ימים עד 9 שנים וגילאי 10-19 שנים. בקבוצת הילדים הצעירה יותר, היו 69 מקרים של שבץ איסכמי עורקי. בקבוצת הגיל המבוגרת יותר היו 72 מקרים. מבוגרים צעירים חולקו לשלוש קטגוריות גיל: 20-29 שנים (71 מקרים) , 30-39 שנים (144 מקרים) ו-40-49 שנים (240 מקרים) . מבין הביקורות, 168 ילדים היו בגילאי 29 ימים עד 9 שנים (46.5%) ו-196 ילדים בגילאי 10-19 שנים (53.8%) . בנוסף, 121 נבדקים היו בקבוצת הביקורת בגיל 20-29, 298 בקבוצת הביקורת בקבוצת הגיל 30-39 ו-599 בקבוצת הגיל 40-49.

גם בקבוצת השבץ בילדות וגם לביקורות הייתה שכיחות נמוכה של אבחנות מתועדות של גורמי סיכון לטרשת עורקים (ARF) . יחס הסיכויים (OR) ללקות בשבץ איסכמי עורקי עם ARF היה 1.87 לגילאי 0-9 שנים ו-1.00 לגילאי 10-19. ה-OR היה 2.3 לטווח הגילאים 20-29 שנים, 3.57 לטווח הגילאים 30-39 שנים, ו-4.91 לטווח הגילאים 40-49 שנים. הניתוח הראה גם כי עבור מספר גורמי סיכון, יחס הסיכויים היה 5.29 עבור טווח גילאים 0-9 שנים, 2.75 עבור טווח גילאים 10-19 שנים, 7.33 עבור טווח גילאים 20-29 שנים, 9.86 עבור טווח גילאים 30-39 שנים ו-9.35 לטווח גילאים 40-49 שנים. עדויות לטרשת עורקים נמצאו ב-1.4% מקבוצת הגיל 10-19, 8.5% מקבוצת הגיל 20-29, 21.5% מקבוצת הגיל 30-39 ו-42.5% מבני 40-49.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-JAMA Neurology

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן