עדויות חדשות תומכות בבטיחות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה (J Clin Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות פרוצדורת הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה בחולים עם וללא תסמינים משנית להיצרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכנסת תומכנים לעורקי תרדמה הינה פעולה זעיר פולשנית נפוצה לטיפול בחולים עם היצרות תסמינית וא-תסמינית של עורקי תרדמה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את התוצאות באשפוז של חולים לאחר הפרוצדורה הנ”ל במרכז רפואי יחיד.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 1,158 חולים, מהם 636 חולים ללא-תסמינים ו-522 חולים עם תסמינים משנית להיצרות עורקי תרדמה. מבין כלל החולים שנכללו במחקר, ב-830 חולים תועדה היצרות של 70-99%.

כל החולים עברו הכנסת תומכנים לעורקי תרדמה בין מאי 2009 ועד דצמבר 2020 והחוקרים בחנו את התוצאות הנוירולוגיות באשפוז, תופעות לוואי בעקבות חשיפה לחומר ניגוד יודי, אוטם לבבי חד, סיבוכים במהלך הפרוצדורה ובעיות באתר הגישה. התוצאים העיקריים שנבחנו היו אירוע מוחי מגביל ותמותה מכל-סיבה באשפוז.

מהנתונים עולה כי לא ניתן היה להכניס תומכן לעורק תרדמה בחולה אחד עקב נגעים טרשתיים מסוידים (שיעור כשלון טכני של 0.09%). החוקרים מדווחים על ארבה מקרי תמותה באשפוז על-רקע אירוע מוחי (0.3%) וחמישה מקרי תמותה באשפוז שאינם על-רקע אירוע מוחי (0.4%). כל מקרי התמותה על-רקע אירוע מוחי תועדו בחולים עם היצרות תסמינית של עורקי התרדמה ונבעו מתסמונת CHS (Cerebral Hyperperfusion Syndrome).

שיעורי אירועים מוחיים מגבילים עמדו על 0.9% בכלל המדגם (10 חולים, 0.5% מהחולים ללא-תסמינים, לעומת 1.3% מהחולים עם תסמינים).

שיעורי תוצא הסיום העיקרי, אירוע מוחי מגביל או תמותה מכל-סיבה באשפוז, עמדו על 1.6% (19 חולים) בכלל המדגם, כולל 2.5% מהחולים ללא-תסמינים, בהשוואה ל-0.9% מהחולים עם תסמינים (p=0.060).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים את פרופיל הבטיחות המצוין של פרוצדורות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה, עם שיעור נמוך של סיבוכים.

J Clin Med. Apr 7, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן