טיפול ארוך-טווח ב- Tocilizumab(אקטמרה) נמצא יעיל בחולים עם מחלת תריס עינית בדרגה בינונית-עד-חמורה עמידה לטיפול בקורטיקוסטרואידים, כאשר 58% מהחולים השיגו שיפור קליני בתוך שישה חודשים והתועלת נותרה לאורך שנה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Endocrinology.
המחקר הרטרוספקטיבי בחן את היעילות של טיפול ארוך-טווח ב- Tocilizumab בחולים עם מחלת תריס עינית בדרגה בינונית-עד-חמורה שהייתה עמידה לטיפול בקורטיקוסטרואידים. החוקרים בחנו את התוצאות ב-26 מבוגרים שקיבלו Tocilizumab במתן תוך-ורידי במינון של 8 מ”ג/ק”ג אחת לארבע שבועות או במתן תת-עורי במינון של 162 מ”ג כל שבוע) למשך שישה חודשים ולאחר מכן ניתן חצי מינון (4 מ”ג/ק”ג במתן תוך-ורידי כל ארבעה שבועות או 162 מ”ג במתן תת-עורי כל שבועיים) למשך שישה חודשים נוספים; החולים לא קיבלו טיפול בקורטיקוסטרואידים במהלך הטיפול.
בכל החולים במחקר תחילת המחלה הייתה תוך פחות מ-12 חודשים מהגיוס למחקר והם קיבלו 12 עירויי קורטיקוסטרואידים שבועיים.
התוצא העיקרי היה שיעור החולים עם מדד CAS (או Clinical Activity Score) קטן מ-3 לאחר שישה חודשי טיפול ב- Tocilizumab. בדיקות MRI הושלמו לפני ושישה חודשים לאחר טיפול ב- Tocilizumab; סריקות מ-22 חולים נבחנו להערכת שרירי גלגל העין.
לאחר שישה חודשים, 58% מהחולים השיגו מדד CAS נמוך מ-3 (p<0.001); חציון מדד CAS היה נמוך יותר לאחר 3, 6, 9, 12 ו-18 חודשים, בהשוואה לתחילת המחקר.
מהנתונים עולה כי רק 8.3% מהחולים חוו הישנות לאחר 18 חודשים, כאשר זו תועדה לאחר חציון של 3.5 חודשים מטיפול אחרון ב- Tocilizumab.
לאחר תקופת מעקב של 18 חודשים, שיעור החולים עם בלט עין וכפל ראיה ירד וחציון לחץ תוך-עיני ורמות נוגדני TSI ירדו משמעותית.
מהערכת סריקות MRI עלה כי חלה ירידה בעוצמת האות ועובי שרירי רקטוס תחתון ומדיאלי לאחר שישה חודשים, בהשוואה למצב בתחילת המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב- Tocilizumab מוביל לתגובה ממושכת בחולים עם מחלת תריס עינית עמידה לטיפול בסטרואידים. עוד עולה מהנתונים כי בדיקת MRI עשויה לסייע לרופאים בטיפול במחלת תריס עינית.
Eur J Endocrinol, Nov 10, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!