תסמינים נוירולוגים אפשריים בחולים עם COVID-19 (מתוך אתר Medscape)

מאז שה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) אישר את המקרה הראשון של זיהום בנגיף קורונה החדש בארצות הברית ב-20 בינואר, 2020, מרבית תשומת הלב התמקדה בתסמינים המוקדמים ובהשפעות הנשימתיות החמורות של הזיהום. עם זאת, נוירולוגים מארצות הברית מדווחים כעת כי תסמיני COVID-19 עשויים לכלול גם אנצפלופתיה, אטאקסיה וסימנים נוירולוגים אחרים.

סימנים ותסמינים אחרים עשויים לכלול חסרים נוירולוגים עדינים, עייפות חמורה, נוירלגיה טריגימינלית, אובדן חמור או מלא של חוש הריח וכאבי שרירים.

לפני כשבוע דווח על המקרה החשוד הראשון של אנצפליטיס בחולה עם COVID-19, כאשר הרופאים שדיווחו על אנצפלופתיה המורגית נמקית חדה התייעצו עם נוירולוגים בחשד כי הנגיף גרם לשינוי מצב הכרה.

חוקרים מסין גם דיווחו על מקרה חשוד של תסמונת גיליאן ברה על-רקע זיהום הנגיפי. אישה בת 61 שהתייצגה תחילה עם סימנים של תסמונת גיליאן ברה עם נוירופתיה אוטואימונית, כולל חולשת רגליים ועייפות חמורה לאחר ששבה מווהאן שבסין. החולה לא פיתחה תחילה את התסמינים הנפוצים של COVID-19 של חום, שיעול, או כאבי חזה. חולשת השרירים והעדר החזרים דיסטאלים התקדמו עם הזמן. ביום השמיני, החולה פיתחה סימנים אופייניים יותר ל-COVID-19, כולל הצללות זכוכית מט בריאות, שיעול יבש וחום. לאחר טיפול בתרופות אנטי-ויראליות, אימונוגלובולינים וטיפול תומך היא החלימה לאט עד לשחרור לאחר 30 ימים.

דיווחי המקרה היחיד מציע רק קשר בין תסמונת גיליאן ברה ובין COVID-19 ולא ברור אם מדובר בקשר סיבתי.

ביטויים נוירולוגיים על-רקע COVID-19 אינם נפוצים, אך בהחלט ייתכנו ועשויים לכלול כאבי ראש, חולשת שרירים וכאבי שרירים. למרות העליה בדיווחים אקראיים ובנתונים תצפיתיים שתיארו השפעות נוירולוגיות של COVID-19, מרבית החולים אינם סובלים מתסמינים אלו.

קבוצות חוקרים אחרות דיווחו על פרכוסים, מחלות חוט שדרה או גזע מוח. יש שהציעו כי ההפרעה בתפקוד גזע המוח עשויה להיות אחראית לאובדן הגירוי הנשימתי על-רקע היפוקסיה בתת-קבוצה של חולים עם הזיהום הנגיפי. עם זאת, החוקרים מתכננים לעקוב אחר התוצאות הנוירולוגיות של חולים עם COVID-19.

עוד יש לציין כי רופאים מסין דיווחו על מחקר שכלל 221 חולים עם COVID-19 בווהאן, מהם 11 חולים פיתחו אירוע מוחי איסכמי חד, חולה אחד אובחן עם תרומבוזיס של הסינוס הורידי במוח וחולה אחר פיתח דימום מוחי. הם ציינו כי גיל מתקדם ומחלה חמורה יותר לוו בסיכון מוגבר למחלה צרברווסקולארית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן