בחולים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, טיפול מקומי בגלוקוז עשוי להוביל להחלמה זמנית, כך מדווחים חוקרים מאוסטרליה במאמר חדש שפורסם בכתב העת Ophthalmology.
לדברי החוקרים, מהממצאים עולה כי חוסר אנרגיה משחק תפקיד חשוב בנזק עצבי בחולי גלאוקומה, וכי חלק מתאי העצב חולים ולא ניתן להשיבם למצב תקין. הם מציינים כי עבודה מוקדמת הוכיחה כי עליה ברמות סוכר בזגוגית מספקת הגנה עצבית מפני מודל ניסיוני של איסכמיה חדה של הרשתית.
החוקרים הדגימו תחילה כי טיפול מקומי בגלוקוז הגיע לזגוגית בחולים עם פסאודופאקיה אך לא בחולים עם עדשות תוך-עיניות טבעיות. לאחר מכן הם המשיכו ובחנו את הגישה ב-29 עיניים של 16 חולים לא-סוכרתיים עם פסאודופאקיה וגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 77.2 שנים ומחקר מעקב כלל 14 עיניים משבעה חולים.
העיניים חולקו באקראי לטיפול בטיפות עיניים שכללו 50% גלוקוז או 0.9% סליין כל חמש דקות, למשך שעה אחת, עם מרווח של לפחות שבועיים בין שתי ההתערבויות.
שלוש עיניים הוצאו מניתוח הנתונים לאור דיוק נמוך. עם זאת, בסיכומו של דבר, גלוקוז הביא לשיפור משמעותי ברגישות לניגודיות בהשוואה לסליין, לו הייתה השפעה זניחה. כך היה גם בנתונים ממחקר המעקב.
לחץ תוך-עיני, רפרקציה ועובי שכבת קרנית מרכזית לא הושפעו מהטיפול בגלוקוז וגיל החולים לא זוהה כגורם מנבא משמעותי לתגובה.
החוקרים מציינים כי בין מגבלות המחקר נכללת העובדה כי אין מידע מהימן אודות משך ההשפעה או הסבר לכך שחלק מהחולים הגיבו לטיפול ואחרים לא הגיבו. הם משערים כי גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית הינה מחלה הטרוגנית וכי התגובה נובעת לפתוגנזה ברמת הפרט.
בכוונת החוקרים להמשיך ולבחון את הממצאים הנוכחיים במחקרים נוספים.
Ophthalmology 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!