בנשים הרות עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, בהשוואה לאלו ללא המחלה הריאומטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. חשיפה למשלב טיפול אנטי-ריאומטיות במהלך ההיריון ועומס מחלה גבוה טרם ההיריון זוהו כגורמי סיכון ללידה מוקדמת.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון ללידה מוקדמת ולזהות גורמי סיכון בנשים הרות עם דלקת מפרקים פסוריאטית על-בסיס נתונים ממרפאות ריאומטולוגיות ורישומי לידה בשבדיה, דנמרק ונורבגיה.
המחקר כלל 688 הריונות עם עובר יחיד שהסתיימו בלידה לאחר אבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית, להן הותאמו 6,880 הריונות ביקורות ללא דלקת מפרקים פסוריאטית לאורך תקופות זמן שונות בין 2006 ועד 2021. החוקרים אספו נתונים אודות טיפול אנטי-ריאומטי בתשעת החודשים שקדמו להיריון ובמהלך ההיריון, כמו גם עומס המחלה.
התוצא העיקרי של המחקר היה לידה מוקדמת, אשר הוגדרה כלידה לפני 37 שבועות היריון.
מהנתונים עולה כי שיעורי לידה מוקדמת עמדו על 7.8% מההריונות עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לעומת 4.5% מההריונות ללא המחלה הריאומטית, עדות לסיכוי גבוה ב-80% בהריונות עם דלקת מפרקים פסוריאטית (יחס סיכויים מתוקן של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.29-2.51).
בהריונות עם דלקת מפרקים פסוריאטית וחשיפה לטיפול משולב שכלל תרופות ביולוגיות וקונבנציונאליות ו/או סטרואידים, תועד סיכון מוגבר ללידה מוקדמת (יחס סיכויים מתוקן של 4.44, רווח בר-סמך 95% של 2.07-9.50).
טיפול ביולוגי מונותרפי במהלך ההיריון לא נקשר עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת; עם זאת, הסיכויים היו גבוהים יותר בנשים שהפסיקו טיפול ביולוגי במהלך הטרימסטר הראשון (יחס סיכויים מתוקן של 7.24, רווח בר-סמך 95% של 2.75-19.0).
בנשים עם עומס מחלה גבוה טרם ההיריון תועד סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, בהשוואה לביקורות (יחס סיכויים מתוקן של 2.66, רווח בר-סמך 95% של 1.56-4.56).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ניטור ומעקב אחר נשים עם עומס מחלה גבוה של דלקת מפרקים פסוריאטית וגורמי סיכון נוספים לפני היריון ובמהלכו.
RMD Open, Oct 5, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!