האם הפחתת היקף עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות דמנציה? (JAMA Network Open)

הפסקת עישון עשויה לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות דמנציה, אך הפחתת היקף העישון אינה מספקת הגנה דומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. למעשה, החוקרים מסאול בקוריאה מצאו באופן מפתיע כי הפחתת היקף העישון, ללא הפסקה מוחלטת, לוותה בסיכון מוגבר לדמנציה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים תצפיתיים הראו כי הפסקת עישון מלווה בסיכון מופחת לדמנציה. עם זאת, הם מציינים כי זהו המחקר הראשון להערכת הקשר בין שינוי בהיקף עישון ובין הסיכון לדמנציה.

מדגם המחקר כלל 789,532 מבוגרים (96% גברים; גיל ממוצע של 52 שנים) בקוריאה שהשלימו הערכה אחת לשנתיים (2009 ו-2011) והיו במעקב עד סוף שנת 2018. מרבית המשתתפים עישנו לאורך למעלה מ-20 שנים (80%). בבדיקה בשנת 2011, כ-15% הפסיקו לעשן,  22% הפחיתו כמות סיגריות וב-16% דווח על עליה בהיקף העישון.

לאורך חציון מעקב של 6.3 שנים תועדו 11,912 מקרים של דמנציה, כולל 8,800 מקרים של מחלת אלצהיימר ו-1,889 מקרים של דמנציה וסקולארית.

הפסקת עישון לוותה בסיכון מופחת לדמנציה (ירידה של 8% לכלל סוגי דמנציה; ירידה של 6% למחלת אלצהיימר וירידה של 16% בסיכון לדמנציה וסקולארית) בהשוואה להמשך עישון סיגריות ללא שינוי.

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם דיווחים קודמים שהצביעו באופן דומה על קשר בין הפסקת עישון ובין הפחתת הסיכון לדמנציה. ההשפעה מהגנה של הפסקת עישון כנגד דמנציה הייתה בולטת בחולים צעירים יותר, אך לא במבוגרים יותר – רמז לכך שהפסקת עישון בגיל צעיר יותר מלווה בתועלת גדולה יותר בהשוואה להפסקת עישון בגיל מבוגר יותר.

באופן מפתיע, בהשוואה להמשך עישון, הפחתת היקף סיגריות לוותה בסיכון מוגבר לדמנציה, כאשר הסיכון לדמנציה עלה ב-25% באלו שהפחיתו את מספר הסיגריות ביום בהיקף של 50% ומעלה והסיכון לדמנציה עלה ב-6% באלו שהפחיתו את מספר הסיגריות ב-20-50% ביום.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הפסקת עישון מלווה בסיכון מופחת לדמנציה, כולל הפחתת הסיכון למחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולארית, בהשוואה להמשך עישון באותו היקף. עם זאת, הפחתת עישון מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה. לאור זאת, יש להדגיש את חשיבות הפסקת עישון, ולא הפחתת עישון, במאמצים להפחתת הסיכון לדמנציה.

JAMA Network Open, Jan 19, 2023

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן