השוואת תוצאות רווסקולריזציה כלילית בחולי סוכרת ע”י סטנט מצופה מול מעקפים כליליים של שתלים עורקיים/סקירה מאת ד”ר שרוני, עורך ניתוחי לב

ינאי בן גל וחבריו מהמרכז הרפואי ת”א ובי”ח אסותא

הוצג בכנס השנתי של   2005American Heart Association (AHA), Dallas,

רקע: לאחרונה דווח על ירידה בשיעור היצרות כלילית חוזרת וצורך בהתערבויות חוזרות בעקבות שימוש בסטנט מצופה תרופה מסוג סייפר. מטרת המחקר היתה להשוות את תוצאות PCI עם סייפר לעומת תוצאות ניתוח מעקפים כליליים בחולי סכרת.

שיטות: בין 1/2002 עד 6/2004 425  חולים עוקבים המאובחנים כחולי סכרת עברו רווסקולריזציה כלילית: 130 ע”י PCI באמצעות סטנט מצופה מסוג סייפר ו- 315 חולים עברו ניתוח מעקפים כליליים. בכל החולים להם היתה מחלה חד כילית (single vessel) נעשה שימוש בעורק החזה השמאלי וברוב החולים עם מחלה רב כילית  נעשה שימוש בשני עורקי החזה. אחרי התאמה של גיל, מין והיקף המחלה הכלילית נוצרו 2 קבוצות (קבוצת סייפר וקבוצת הניתוח, 87 חולים בכל קבוצה), לשם השוואת שתי גישות הרווסקולריזציה.

תוצאות: אמנם הקבוצות היו דומות בפרמטרים שהוזכרו לעי”ל, אך מעורבות של העורק הכלילי הראשי (left main), אוטם חריף, תפקוד ירוד של חדר שמאל, חסימה שלמה של העורק הכלילי ונגע בביפורקציה היו שכיחים יותר בקבוצת החולים שעברו ניתוח. מאידך, בקבוצת הסייפר היה שיעור גבוה יותר של חולים עם היצרות חוזרת בעורק הכלילי. מספר העורקים הכליליים אשר טופלו (בכל חולה) היה גבוה יותר בקבוצת הניתוח(2.07 vs 1.6, p<0.001) . זמן המעקב היה 6-42 חודשים.

שיעור התמותה (מוקדם ומאוחר) היה 2.3% בשתי הקבוצות. הישנות תעוקת חזה היתה ב-40.2% מקרב חולי קב’ בסייפר ו- 14.9% בקבוצת הניתוח (p<0.001). היו 21 התערבויות חוזרות (24%) בקבוצת הסייפר בהשוואה ל- 8 (9.2%) בקבוצת הניתוח (p=0.008). מודל רב משתני הדגים שהשתייכות לקב’ הסייפר היה המנבא היחיד להישנות תעוקת חזה (יחס צולב (OR) 3.6) וכן להתערבות חוזרת (יחס צולב (OR) 3.7).

מסקנות: למרות  שיפור בתוצאות PCI באמצעות סייפר, התוצאות הקליניות בטווח הביניים בקרב חולי סכרת  טובות יותר עם טיפול כירורגי.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן