CRP כגורם חיזוי למחלת לב כלילית, מתוך ה- NEJM (מתוך JC 414 בתשלום , למנויים – חינם!!)

טרשת עורקים עשויה להיות בחלקה מחלה דלקתית, לכן סמנים דלקתיים עשויים לנבא מחלה קרדיו-וסקולרית באוכלוסיה הכללית. בנייר עמדה שפורסם לאחרונה  קבעו ה- CDC וה American Heart Association ש- C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת, עשוי לשמש כמדד נוסף בהערכת הסיכון למחלת לב כלילית. עם זאת, צוין שאין מספיק נתונים כדי לקבוע את חשיבות CRP כגורם סיכון ויש צורך במחקרים גדולים שיאשרו את אמינות הממצאים הקיימים.

במטרה להעריך את יעילות CRP כמנבא סיכון למחלת לב כלילית, מדדו החוקרים  את ריכוזי ה-CRP ההתחלתיים של כ 2400 מטופלים שאובחנו במשך תקופת המעקב עם מחלת לב כלילית וכ 4000 נבדקי ביקורת ללא מחלה כלילית ידועה מתוך מחקר Reykjavik האיסלנדי, מחקר עוקבה פרוספקטיבי של כ 19,000 גברים ונשים בגיל העמידה ללא עבר של אוטם בשריר הלב. מדידות נוספות נעשו בדגימות של קרוב ל 400 משתתפים במטרה להעריך תנודות בריכוז סמנים דלקתיים באותם פרטים.

מתוצאות המחקר עולה שהתנודות בערכי ה-CRP היו דומים לתנודות שנצפו בלחץ הדם ובערכי הכולסטרול בדם. לאחר תיקון לפי גורמי סיכון בתחילת המחקר, מטופלים עם ערכי CRP בשליש הגבוה היו בסיכון גבוה פי קרוב ל 1.5 למחלת לב כלילית, בהשוואה לנבדקים עם ערכי CRP בשליש הנמוך.

עבור סמנים דלקתיים אחרים, כמו שקיעת דם או ריכוז פקטור von Willebrand, יחס הסיכון היה פחות חזק. עבור גורמי סיכון מקובלים יחס הסיכון היה גבוה יותר, למשל עבור ערכי כולסטרול גבוהים יחס הסיכון היה 2.35 ועישון סיגריות היה כרוך ביחס סיכון של 1.87.

החוקרים מסכמים  ש-CRP הוא גורם מנבא בינוני למחלת לב כלילית. יתכן שיש מקום לשקול מחדש את ההמלצות לשלבו כבדיקה לניבוי הסיכון למחלת לב כלילית.


C-Reactive Protein and Other Circulating Markers of Inflammation in the Prediction of Coronary Heart Disease

John Danesh et al

NEJM Volume 350:1387-1397 April 1, 2004 Number 14

 למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן