חשיפה רציפה לכלב בבית בילדים עם אסתמה ואלרגיה בדרכי האוויר מלווה בסיכון גבוה ב-20% להתלקחות אסתמה, אך אינה מלווה בעליה בסיכון לאסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה לאורך שש שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: Global.

מחקר העוקבה הארצי נערך בשבדיה וכלל מאגרי נתונים ארציים, עם מעקב אחר 99,389 ילדים בגילאי 3-16 שנים שענו על הקריטריונים לאבחנת אסתמה ואלרגיה בדרכי האוויר כסמן לאבחנה של אסתמה אלרגית. המשתתפים היו במעקב החל משנה אחת לאחר האבחנה עד גיל 19 שנים, הגירה, תמותה, או עד דצמבר 2023, עם חציון משך מעקב של 6.0 שנים; חשיפה לכלבים סווגה כרציפה (בעלות על כלב באבחנה ולאורך המעקב), הפסקת חשיפה (בעלות על כלב שפסקה לאחר האבחנה) או ללא חשיפה.

התוצאים העיקריים כללו אבחנת אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה כפי שנקבע לאחר 2, 4 ו-6 שנות מעקב על-בסיס ניפוקי תרופות, כמו גם התלקחויות אסתמה כפי שנקבע לפי ביקורים בחדרי מיון ושימוש רב בביתא אגוניסטים קצרי-טווח (למעלה מחמישה ניפוקי מרשמים בשנה) לאורך המעקב.

מהנתונים לאחר תקנון עולה כי חשיפה רציפה לכלבים אינה מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה לאחר שנתיים של מעקב (יחס סיכויים מתוקן של 1.00, p=0.326), עם נתונים דומים לאחר 4 ו-6 שנות מעקב.

בילדים עם חשיפה רציפה לכלבים תועד סיכון מוגבר משמעותית לביקורים דחופים בשל אסתמה, בהשוואה לילדים ללא חשיפה דומה (יחס סיכון מתוקן של 1.17, p=0.002), עם שיעורי היארעות של 15.1 מקרים ל-1,000 שנות-אדם לעומת 14.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם באלו ללא חשיפה.

חשיפה רציפה לכלבים לוותה בסיכון גבוה פי 1.25 לשימוש רב בביתא-אגוניסטים קצרי-טווח לאורך תקופת המעקב, בהשוואה לילדים ללא חשיפה לכלבים (יחס סיכויים מתוקן של 1.25, p<0.001).

הפסקת חשיפה לכלבים הדגימה תוצאות דומות מבחינת אסתמה לאלו שתוארו עם חשיפה רציפה, ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעורי אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה או בסיכון להתלקחות מחלת הריאות, רמז לכך שהפסקת בעלות על כלב אינה משפרת את תוצאות אסתמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי המשך אחזקת כלב בבית בילדים עם אסתמה ואלרגיה אינו משפיע על חומרת אסתמה, אך עלול להוביל להתלקחויות מחלת הריאות.

J Allergy Clin Immunol, March 2026

לידיעה במדסקייפ