חשיפה במהלך החיים העובריים לזיהום אוויר מלווה בשינויים במבנה המוח ביילודים, אם כי עם תוצאות הפוכות בעקבות חשיפה לדו-תחמוצת החנקן או חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר (PM10) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Environment International.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה במהלך ההיריון לזיהום אוויר מלווה בסיבוכים נוירולוגיים בילדות. עם זאת, הקשר בין חשיפה תוך-רחמית לזיהום אוויר והתפתחות מוח היילוד אינו מובן היטב.
החוקרים בחנו חשיפה אימהית לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי (PM2.5 ו-PM10) לפי כתובת המגורים להערכת ההשפעה של חשיפה לזיהום אוויר על המורפולוגיה של מוח היילוד.
מדגם המחקר כלל 469 יילודים בריאים (207 בנים), אשר נולדו לאחר 36 שבועות היריון. התינוקות השלימו בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית בגיל מתוקן של 41.29 שבועות כחלק מפרויקט dHCP (או Developing Human Connectome Project). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין המורפולוגיה של המוח, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.
מהתוצאות עולה כי קורלציה בין חשיפה גבוהה יותר לחומר חלקיקי PM10 וחשיפה נמוכה יותר לדו-תחמוצת החנקן ובין נפח יחסי גדול יותר של חדרי המוח, וקשר מתון עם גודל יחסי גדול יותר של הצרבלום. עוד זוהה קשר בין חשיפה גבוהה יותר ל-PM10 וחשיפה נמוכה יותר לדו-תחמוצת החנקן ובין נפח יחסי קטן יותר של החומר האפור במוח, אמיגדלה והיפוקמפוס, עם נפח יחסי גדול יותר של גזע המוח ונוזל שדרה מחוץ למוח.
ממצאי המחקר תומכים בתועלת האפשרית של הפחתת חשיפה אימהית לחומר חלקיקי בזמן היריון ומדגישים את החשיבות של הבנת חשיפה לזיהום אוויר במהלך חלון זמנים קריטי זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!