יותר משני שליש מחולי COVID-19 שהיו מוגדרים כחולים במצב קשה השתפרו לאחר שניתנה להם תרופת הניסוי Remdesivir (Gilead Sciences, Inc), כך על דיווח שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
עם זאת, מומחים רבים הביעו חשש מהפירוש של הממצאים. 53 המטופלים שנכללו בניתוח קיבלו קורס של 10 יום של התרופה במסגרת מחקר ” חמלה “. התרופה ניתנה במינון של 200 מ”ג שניתנו דרך הווריד ביום הראשון לטיפול, ולאחר מכן מינון של 100 מ”ג מדי יום במשך 9 ימי הטיפול שנותרו.
הממצאים, שהראו שיפורים משמעותיים בקרב 32 החולים (68%), הובילו את המחברים לכתוב שהם “מעוררים תקווה”. אולם במקביל, החוקרים מזהירים כי מספר החולים היה קטן ולא הייתה קבוצת ביקורת.
כאמור, המחקר חדש שפורסם און ליין ב -10 באפריל בכתב העת New England Journal of Medicine, הראה שהשימוש ב- Remeadivir כטיפול אנטי-ויראלי מצביע על שיפור קליני בקרב 36 מתוך 53 חולים (68%) המאושפזים בשל COVID-19 קשה.
בדיווח באתר מדסקייפ מעיר סטיבן גריפין, דוקטורנט, פרופסור חבר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת לידס, בריטניה, שלא היה מעורב במחקר כי “אי אפשר לדעת את התוצאה עבור קבוצה קטנה יחסית של חולים אלה אלמלא קיבלו טיפול מחודש”.
גריפין הוסיף בתגובות שהגיש למרכז המדע מדע בלונדון, “כפי שציינו המחברים, מחקר קליני אקראי הכרחי בכדי לקבוע את היעילות האמיתית של תרופה זו.
ביקורת נוספת על המאמר המוצגת בכתבה במדסקייפ היא כי המחברים מתארים אזהרות מרובות המגבילות את פרשנות התוצאות, כולל גודל המדגם הקטן, המעקב הקצר יחסית, נתונים חסרים, אין מעקב אחר שמונה מטופלים והיעדר קבוצת ביקורת אקראית.
בתוך כך, ד”ר ג’וש פרקס, שכותב את הבלוג של PulmCrit, מפרט את ביקורתו במאמר שכותרתו, “אחת עשרה סיבות שהמאמר של NEJM בנושא remdesivir לא חושף דבר.” מעבר למגבלות שכבר מופיעות במאמר עצמו, הוא מציין עוד כמה: “אלפי חולים עם COVID-19 היו מועמדים לטיפול ורבים מהם הגישו אף בקשה להיכלל במחקר” הוא כותב. “מבין אלפי החולים האלה רק 61 בסופו של דבר קיבלו את התרופה. מדוע חולים אלה קיבלו תרופות, מתוך עשרות מטופלים שהגישו בקשה לקבל אותה?”
כמו כן, פרקס מציין שאין נתוני מעקב עבור 8 מתוך 61 המטופלים שקיבלו מנה ראשונית של התרופה, והחוקרים השאירו למעקב רק 53 לאנליזה שהתפרסמה. פרקס שואל “מה קרה לחולים האלה? האם הם מתו מאנפילקסיס? האם הם הבריאו, התנתקו נגד ייעוץ רפואי והלכו למסיבה? זה לא ידוע – אבל אני חושש שהמטופלים האלה לא הסתדרו כל כך טוב,” פרקס, כמו אוונס וגריפין, מסיקים כי הנתונים שדווחו אינם ניתנים לשימוש לצורך הסקת מסקנות. “עד [ניסוי מבוקר אקראי], ככל הנראה, שימוש נוסף בתכשיר זה כטיפול חמלה אינו מוצדק”, מסכם פרקס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!