ועידת ה-ACIP (Advisory Committee on Immunization Practices) מטעם ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention), הצביעה פה אחד לטובת המלצה לפיה חיסון טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap) או חיסון טטנוס-דיפתריה (Td) יינתנו כחיסון טטנוס-דיפתריה אחת לעשר שנים, למניעת טטנוס במקרים של פציעה וכהשלמת חיסון באלו בגילאי 7 שנים ומעלה.

ההמלצות הנוכחיות תומכות במתן רק חיסון טטנוס-דיפתריה (Td), אשר אינו מספק הגנה מפני שעלת, להתוויות אלו. הועידה הצביעה פה-אחד לטובת ההמלצה לשינויים דומים במשטר החיסונים המומלצים בילדות.

חיסון טטנוס-דיפתריה-שעלת יקר יותר; עם זאת, השינויים המוצעים יאפשרו לצוות רפואי גם גמישות נוספת ומתן אפשרויות רבות יותר לחולים ולמטפלים.

אעפ”י שהנתונים מוגבלים, מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת Tdap ו-Td  סיפקו תוצאות מרגיעות, כמו גם נתונים אחרים. המומחים מוסיפים עוד כי אין סימנים לחשש בנוגע לבטיחות החיסונים באוכלוסיות שונות, כולל נשים הרות, אם כי אין נתונים רבים אודות מינונים רבים של חיסון טטנוס-דיפתריה-שעלת בהיריון יחיד.

ילדים בגילאי 7-18 שנים ומבוגרים בגילאי 19 שנים ומעלה אשר לא חוסנו כנגד שעלת, טטנוס, או דיפתריה, צריכים לקבל סדרה של שלושה חיסוני טטנוס וטוקסואיד של דיפתריה, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות Tdap. המשטר המועדף הוא מתן מנה של Tdap, לאחר מכן מנה של Td או Tdap במרווח של לפחות ארבעה שבועות ושוב מנה נוספת של Td או Tdap לאחר 6-12 חודשים.

בילדים שקיבלו מנה של Tdap בגילאי 7-9 שנים מומלץ מתן מנה של Tdap בגילאי 11-12 שנים. בילדים שקיבלו מנה של Tdap בגיל עשר שנים ומעלה, אין צורך במנה חוזרת.

באלו שחוסנו בגילאי 11-18 שנים, ההמלצה כעת היא למתן מנה יחידה של Tdap במהלך ביקורי שגרה בגילאי 11-12 שנים, לאחריה מנת דחף של Td או Tdap כל עשר שנים לאורך החיים.

בילדים בגילאי 7-18 שנים ומבוגרים בגילאי 19 שנים ומעלה, שלא השלימו את כל החיסונים כנגד שעלת, טטנוס ודיפתריה, מומלץ מתן מנה אחת של Tdap במהלך סדרת השלמת חיסונים, עם עדיפות כי Tdap יינתן כמנה הראשונה.

מתוך הודעת ה-CDC

לידיעה במדסקייפ