מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Evidence Based Medicine עולה כי עם חשיפה של ילדים בגיל בית-ספר ולפני גיל בית-ספר לחיות משק תועדה ירידה משמעותית בסיכון לאסתמה.

אוכלוסיית המחקר כללה את כל הילדים שנולדו בשבדיה בין השנים 2001-2010. המשתתפים סווגו לשני מדגמים: ילדים בגיל בית-ספר וילדים לפני גיל בית-ספר. חשיפה לכלבים נקבעה על-פי רישום הורה כבעל כלב במהלך השנה הראשונה לחייו של הילד. הקשר בין חשיפה לכלבים וחיות משק במהלך השנה הראשונה לחיים ובין אסתמה.

מדגם המחקר כלל 376,638 ילדים לפני גיל ביתר ספר ו-276,298 ילדים בגיל בית-ספר. חשיפה לכלבים במהלך השנה הראשונה לוותה בירידה בסיכון לאסתמה בילדים בגיל בית-ספר (יחס סיכויים של 0.87) ובילדים לפני גיל ביתר ספר בגילאי 3 שנים ומעלה (יחס סיכויים של 0.90), אך לא בילדים מתחת לגיל 3 שנים. חשיפה לחיות משק לוותה בהפחתת סיכון לאסתמה בילדים בגילאי בית-ספר ובילדים לפני גיל בית-ספר (יחס סיכויים של 0.48 ויחס סיכון של 0.69).

בדומה למחקרים קודמים, החוקרים הצביעו על הפחתה משמעותית בסיכון לאסתמה עם חשיפה לחיות משק של ילדים בגיל בית-ספר ולפני גיל בית-ספר. חשיפה לכלבים במהלך השנה הראשונה לחיים הפחיתה את הסיכון לאסתמה בילדות בקרב ילדים בגילאי בית-ספר אך לא בקרב ילדים מתחת לגיל שלוש שנים. יתרה מזאת, תועדה עליה בסיכון לדלקת ריאות וזיהומים בדרכי הנשימה עם חשיפה של ילדים לפני גיל ביתר-ספר לכלבים. בנוסף, דווח על השפעות שונות של חשיפה לכלבים על אסתמה אטופית לעומת אסתמה לא-אטופית, אך לא ניתן היה לקבוע הבחנה זו במחקר.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין מה באופן ספציפי תומך בהשפעה המגנה של כלבים ואם מדובר בסמן לחשיפות מגנות אחרות.

Evid Based Med. 2016;21(2):80 

לידיעה במדסקייפ