מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-94 מטעם ה-Endocrine Society עולה כי בילדים שמנים רמות גבוהות משמעותית של DEHP (Di-Ethylhexyl Phthalate) בהשוואה לילדים שאינם שמנים, וריכוז DEHP מעלה את הסיכון להשמנה באופן תלוי-מינון.
החוקרים מסבירים כי Phthalates, כימיקאלים סינתטיים המצויים במגוון מוצרים, החל מציוד רפואי ועד צעצועים וקוסמטיקה, נקשרו בחלק מהמחקרים עם השמנה במבוגרים; עם זאת, אין נתונים רבים אודות החשיפה של ילדים לכימיקאלים אלו.
מדגם המחקר כלל 204 ילדים מקוריאה, בגילאי 6-13 שנים, כולל 15 ילדים שהיו שמנים וקבוצת ביקורת שכללה 99 ילדים שאינם שמנים.
ממדידות רמות DEHP, שהתבססו על בדיקות כרומטוגרפיה/ספקטרומטריה, עולה כי הממוצע הגיאומטרי של DEHP היה גבוה יותר בילדים שמנים, בהשוואה לביקורות (53.8 ננוגרם למ”ל בהשוואה ל-107.0 ננוגרם למ”ל, p<0.0001).
החוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין רמות DEHP ובין משתנים שונים, כולל מדד מסת גוף (p=0.015), רמות ALT (p=0.047), חומצה אורית (p=0.038) ומסת השומן בגוף (p=0.029).
כל עליה ברבעון רמות DEHP לוותה בעליה בסיכון להשמנה, באופן תלוי-מינון. ברבעון השני נרשם יחס סיכויים של 1.25; ברבעון השלישי יחס הסיכויים עמד על 3.63 וברבעון הרביעי הגיע ל-5.04.
הקורלציה נותרה גם לאחר תקנון לגיל, מין, פעילות גופנית, הכנסה ביתית וצריכה קלורית יומית. לא תוארה קורלציה משמעותית בין רמות DEHP ובין ערכי HDL, טריגליצרידים, רמות סוכר בצום ורמות אינסולין בצום.
החוקרים הסבירו כי הם ציפו לקורלציה עם השמנה לאור הממצאים הקודמים במבוגרים. עם זאת, הקשר תלוי המינון בין רמות DEHP ובין השמנה לא היה צפוי. הם משערים כי המנגנון האחראי לעליה במשקל בעקבות חשיפה לכימיקאלים אלו נוגע להפעלת PPARγ (Peroxisome Proliferator Activated Receptor γ), כמו גם השפעות של נוגדנים כנגד בלוטת התריס והשפעות אנטי-אנדרוגניות.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הקשר הסיבתי בין חשיפה ל-DEHP ובין השמנה בילדות.
מתוך הכנס השנתי ה-94 מטעם ה-Endocrine Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!