מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-4 בספטמבר 2010 של ה-Lancet עולה כי בקרב ילדים העומדים בפני הרדמה כללית, נמצא קשר בין סיפור של התקררות לאחרונה, צפצופים, חשיפה לעישון טבק וסיפור משפחתי של אלרגיה או אסתמה, ובין סיכון מוגבר לסיבוכים נשימתיים במהלך ולאחר ההרדמה.
החוקרים כותבים כי מרבית התחלואה והתמותה במהלך הרדמת ילדים קשורות לסיבוכים נשימתיים פריאופרטיביים.
זהו מחקר פרוספקטיבי שנערך באוסטרליה וכלל 9,297 ילדים, אשר עברו פרוצדורה בהרדמה כללית בשנים 2007-2008. החוקרים מציינים כי ל-2,256 מהילדים היה סיפור קודם של בעיות נשימתיות. ביום הניתוח מילאו המרדימים גרסה של שאלון ה- International Study Group for Asthma and Allergies in Childhood. כמו כן תיעדו החוקרים סיפור משפחתי של אסתמה, אטופיה, אלרגיה, זיהום של דרכי הנשימה העליונות וחשיפה לעישון, ואספו נתונים על מהלך ההרדמה ועל סיבוכים נשימתיים פריאופרטיביים.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב ילדים עם היסטוריה של בעיות נשימתיות נצפה שיעור סיבוכים נשימתיים של 31%, לעומת 10% בילדים ללא היסטוריה דומה (p<0.0001). בין הסיבוכים הנשימתיים הפריאופרטיביים מציינים החוקרים ברונכוספאזם, לרינגוספאזם, שיעול, ריווי חמצן נמוך מ-95%, חסימת דרכי אוויר וסטרידור.
החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין זיהום של דרכי הנשימה העליונות ובין סיכון מוגבר לסיבוכים נשימתיים (RR 2.05, 95% CI 1.82-2.31, P<0.0001), אך רק בילדים שסבלו מתסמינים בזמן הניתוח או בשבועיים שקדמו לניתוח. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה לעישון או סיפור משפחתי של אסתמה ואטופיה אצל 2 בני משפחה לפחות, ובין סיכון גבוה יותר לסיבוכים נשימתיים פריאופרטיביים (p<0.0001).
כמו כן, נמצא קשר בין סיכון נמוך יותר לסיבוכים ובין אינדוקציה תוך-ורידית (לעומת אינדוקציה בשאיפה, p<0.0001), אחזקת ההרדמה בשאיפה (לעומת אחזקה תוך-ורידית, p<0.0001), טיפול ע”י מומחה להרדמת ילדים (לעומת מתמחה, p<0.0001), ושימוש במסכה (לעומת צינור תוך-קני, p<0.0001).
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי כאשר ילדים מועמדים לעבור פרוצדורה בהרדמה כללית, רצוי לתת להם טיפול אופטימאלי באסתמה או אלרגיה, ולדחות את הניתוח במידה והילד מקורר. עם זאת, הם מציינים כי ילדים סובלים מזיהומים רבים של דרכי הנשימה העליונות, ולכן יש להפעיל שיקול דעת.
בימים אלו עורכים החוקרים מחקר נוסף לאישור הממצאים. הם מסכמים כי בילדים הסובלים מסיכון גבוה לסיבוכי הרדמה, יש לשקול בחום ביצוע של ההרדמה ע”י מומחה להרדמת ילדים, שימוש באינדוקציה תוך-ורידית והימנעות במידת האפשר מצנרור תוך-קני.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי הממצאים חשובים, אך דרושים מחקרים נוספים ע”מ לתקף את התוצאות.
Lancet. 2010 Sep 4;376(9743):773-83
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!