נטילת אציקלוביר במהלך השליש הראשון להיריון ככל הנראה אינה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות מומים מולדים (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר אפידמיולוגי חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי טיפול אימהי ב-Acyclovir, Valaciclovir או Famciclovir במהלך השליש הראשון של ההיריון לא הגביר בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות מומים מולדים מאג’וריים.

החוקרים מסבירים כי Acyclovir ותכשירים דומים נחשבים ככלל לבטוחים לשימוש במהלך ההיריון, ואולם המידע התומך בסברה זו הינו מוגבל. לפיכך, ביקשו לערוך מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה תוך שימוש בנתוני מאגרי מידע לאומיים דניים על מנת להעריך שמא ישנו קשר בין חשיפה בטרימסטר הראשון להיריון לתרופות אלו ובין סיכון מוגבר להתפתחות מומים מולדים מאג’וריים המאובחנים בשנה הראשונה לחיים.

במחקר נכללו כל לידות החי אשר התרחשו בדנמרק בין השנים 1996 ו-2008. ילדים עם מום מולד מאג’ורי אותרו על פי הקריטריונים המקובלים. אלו עם אבחנה של אברציה כרומוזומלית, הפרעה גנטית ותסמונות מומים מולדים עם סיבה ידועה, ואלו עם זיהומים נגיפיים מולדים העשויים להיות קשורים במומים מולדים נפסלו מהיכללות במחקר. החוקרים עשו שימוש במאגרי נתונים של תרופות מרשם על מנת להעריך את יחס הסיכויים של ההימצאות (Prevalence odds ratios, PORs) המשווים את סיכויי ההימצאות של מומי לידה מאג’וריים בין תינוקות אשר נחשפו במהלך ההיריון לתכשירים אנטי-ויראליים ובין תינוקות אשר לא נחשפו לתכשירים אלו.

לאחר פסילת המקרים האמורים (סיבות מוכרות למומים ב-2944 מקרים; זיהומים נגיפיים מולדים ב-259 מקרים), כללה העוקבה סך של 837,795 לידות חי (ומהן 34,787 לידות מרובות עוברים). הם מדווחים כי בעוקבה זו נרשמו 19,960 (2.4%) מקרים של מום לידה מאג’ורי אשר אובחנו במהלך השנה הראשונה לחיים. בסך הכל, הם מציינים, 1,804 מקרים היו חשופים לאחד התכשירים האנטי-ויראליים שנבדקו (1,561 מקרים של חשיפה ל-Acyclovir; 229 מקרים של חשיפה ל-Valaciclovir; ו-26 מקרים של חשיפה ל-Famciclovir), והשיעור של מומים מולדים מאג’וריים בקבוצה זו לא נבדל משמעותית מזה של התינוקות שלא נחשפו לתכשירים אלו (2.2% לעומת 2.4%).

החוקרים מוסיפים כי ה-POR לחשיפה לתרופות האמורות לפני תקנון עמד על 0.93 (95% CI = 0.68-1.27). לדבריהם, לאחר תקנון לערפלנים אפשריים לא נותר הבדל בעל מובהקות סטטיסטית בין שתי הקבוצות (POR, 0.89; 95% CI = 0.65-1.22). ההבדלים נותרו ללא מובהקות סטטיסטית גם כאשר נותחה כל אחת מהתרופות בנפרד.

כמו כן, ביצעו החוקרים מספר ניתוחים של הנתונים ביחס לתת-קבוצות של נבדקים, וניתוח נוסף של תינוקות אשר נחשפו לתכשירים אלו במהלך השליש השני והשלישי להיריון. הם מדווחים כי גם בניתוחים אלו של הנתונים לא נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצה החשופה ובין זו שאינה חשופה.

החוקרים מסכמים כי במחקר עוקבה גדול זה לא נמצא קשר בין חשיפה ל-Acyclovir, Valaciclovir או Famciclovir ובין סיכון להתפתחות מום מולד מאג’ורי כלשהו. ניתוח הנתונים ביחס לכל תרופה בנפרד אישר את בטיחות השימוש ב-Acyclovir והצביע לדבריהם על כך ש-Valaciclovir איננו תכשיר טרטוגני. הם מציינים כי לא נרשמו די מקרי חשיפה ל-Famciclovir בכדי שניתן יהיה להסיק מסקנות ביחס לבטיחות השימוש בה.

על אף מגבלות המחקר הנוכחי, טוענים החוקרים כי התוצאות מספקות על מנת לקבל החלטה קלינית מודעת ביחס לשימוש בתרופות אלו במהלך ההיריון. מאחר ו-Acyclovir הינו התכשיר שנחקר במידה הרבה ביותר בהקשר זה, טוענים החוקרים כי הוא צריך לשמש כתרופת הבחירה לזיהומי הרפס בהיריון.

JAMA 2010

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן