רמות גבוהות של NO Exhaled (eNO), מעידות על אטיולוגיה אינפלמטורית לשיעול כרוני, כולל אסתמה ו-Eosinophilic Bronchitis. eNO הוא מבחן פשוט, מהיר וקל, לזיהוי החולים שיגיבו היטב לטיפול בקורטיקוסטרואידים לשיעול כרוני.
למרות שאסתמה, ריפלוקס ושט-קיבה, ו-Postnasal Drip (PND) אחראים במרבית המקרים לשיעול הנמשך למעלה מ-8 שבועות, גם Eosinophilic Bronchitis יכולה לגרום שיעול כרוני.
Eosinophilic Bronchitis היא מצב דומה לאסתמה, מאחר שמערבת דלקת בדרכי הנשימה התחתונות. ההבדל הוא שבמקרים של Eosinophilic Bronchitis אין היפראקטיביות ברונכיאלית , למרות שמבחני אסתמה חיוביים למבחן מטה-כולין, תוצאה שלילית אינה מעידה על כך שהשיעול אינו נובע מדלקת.
חשוב מכך, במקרים בהם eNO תקין, עדיין לא ניתן לשלול שיעולים שיגיבו לסטרואידים בשאיפה, יחסכו כסף וזמן המבוזבזים על בדיקות טיפול בלתי-יעיל.
במטרה להעריך כיצד שרדו החולים את בדיקת eNO, החוקרים סקרו את גליונות החולים עם שיעול כרוני, שטופלו במוסדם.
בסקירה נכללו 114 ילדים שעברו בדיקה באמצעות eNO ומבחן מטה-כולין. חולים שעברו טיפול בקורטיקוסטרואדים בשאיפה לא הוצאו מהמחקר. 64 חולים החלו טיפול בסטרואידים בשאיפה, או שהגדילו את המינון הנוכחי שלהם.
39 חולים הראו תוצאות חיוביות במבחן התגובה למטה-כולין, ב-41 זוהו רמות גבוהות של eNO.
64% מהחולים עם מבחן מטה-כולין חיובי, הגיבו לטיפול בסטרואידים בשאיפה, אך 52% מהנבדקים, עם תוצאות מבחן מטה-כולין שלילי, השיגו שיפור משמעותי בטיפולים, כאשר קיבלו טיפול זהה.
בניגוד לכך, 88% מהחולים עם רמות eNO מוגברות, הגיבו היטב לטיפול סטרואידים. כאשר חולים עם eNO תקין טופלו בסטרואידים, רק 3% מהם זכו לשיפור.
מבחינת ערכים מנבאים חיוביים ושליליים, החוקרים מאמינים כי eNO עדיף על מטה-כולין. יתרה מזאת, מבחן eNO הוא מבחן הדורש פחות זמן ממבחן מטה-כולין, והטיפול בטוח יותר מאחר שאין סיכון ל-Severe Bronchial Constriction.
eNO יכול לשמש גם לנטר אחר השפעות הטיפול אם חולים יודעים כבר להשתמש בסטרואידים, אך ערכי eNO שלהם גבוהים, המשמעות היא שעדיין קיים תהליך אינפלמטורי ברקע, ומרבית החולים יגיבו לטיפול במינון גבוה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!