ילדים, שמצפצפים בגיל 5, אך לא פיתחו אלרגיות, לא עתידים לפתח אסתמה או לאבד חלק מתפקודי הריאה, זאת על פי ממצאי מחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Lancet. אך ילדים מצפצפים, שהפכו מרוגשים לאלרגנים רב שנתיים עד גיל 3 והמשיכו להיות חשופים לאלרגנים אלה, נמצאים בסיכון גבוה לאסתמה ולאיבוד מסוים בתפקודי הריאה בגיל בית ספר.
במחקר שני, שפורסם ב-Lancet, דווח שהשכיחויות של אסתמה, של רינו-קונג’ונקטיביטיס אלרגית ושל אקזמה, עלו ברוב אזורי העולם בשנים האחרונות.
ירידה בתפקודי הריאה ההופכת לגלויה בגיל בית הספר היא מאפיין נפוץ בילדים עם אסתמה. אך הגורמים מהלידה ועד גיל בית הספר המנבאים אסתמה קבועה והתקדמות לאיבוד תפקוד ריאתי אינם ידועים.
ב-1990 גויסו למחקר 499 תינוקות, שזה עתה נולדו, עם גורמי סיכון לאטופיה, שכללו עליה ב-IgE בדם של חבל הטבור או לפחות שני חברי משפחה אטופיים או שניהם, ו-815 תינוקות בחודש הראשון לחייהם ללא גורמי סיכון אלה.
החוקרים מדדו רמת נוגדני IgE לאלרגנים ספציפיים בגיל 3, 6, 7 ו-10 שנים. סנסיטיזציה מוקדמת הוגדרה כרמת IgE של 0.35 kU/L או גבוהה יותר בגיל 3 שנים. סנסיטיזציה מוקדמת לאלרגנים רב שנתיים (קרדית אבק, חתול וכלב) הייתה גורם סיכון לירידה בתפקוד הריאתי בגיל בית ספר, בעוד שלסנסיטיזציה, שהתפתחה לאחר גיל 3 הייתה פחות השפעה.
לאחר 5 שנים, הסימפטומים של צפצוף ירדו בקרב הילדים, שהיו לא אטופיים, בעוד שהסימפטומים בקבוצת הילדים האטופיים נשארו קבועים עד סוף המעקב בגיל 13 שנה.
כשהילדים הגיעו לגיל 7, תפקודי הריאה היו נמוכים יותר משמעותית בילדים עם צפצוף בהשוואה לאלה ללא צפצוף (p < 0.0001).
בין הגילאים 7 ועד 13 שנה, כל המדידות של תפקודי הריאה היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת הצפצוף האטופי בהשוואה למצפצפים הלא אטופיים. חומרת סימפטומי האסתמה גם היו גבוהים יותר בקרב הקבוצה האטופית.
לדברי החוקרים, ממצאים אלה מציעים כי חשיפה כרונית בילדים אלרגיים רגישים היא הגורמת לשינויים בתפקודי הריאה בגיל בית ספר. בנוסף, אם תהליכים המביאים לדלקת כרונית בדרכי האוויר ולרה-מודלינג מתחילים מוקדם במהלך החיים, אז הטיפול בתינוקות ובילדים קטנים עם צפצוף צריך להיות מוערך מחדש. עדיין צריך לקבוע את אסטרטגיית הטיפול הכי טובה.
במאמר שני החוקרים ניתחו מידע ממחקר ISAAC (International Study of Asthma and Allergies in Childhood) שלב 3. המידע כלל 193,000 ילדים בני 6-7 שנים ו-305,000 ילדים בני 13-14 שנה מ-56 מדינות בין השנים 2002-2003.
החוקרים מצאו כי העלייה בשכיחות אסתמה נפוצה פי 2 מהירידה בשכיחות ברוב המקומות, וכי שכיחות סימפטומי אסתמה ירדו יותר בקבוצת הגיל המבוגר.
ההתעניינות והרצון של מרכזים במדינות מתפתחות בשיתוף פעולה במחקר זה מראה, שהם דואגים, שאסתמה בילדים מצטיירת כבעיה בריאותית חשובה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!