ב-16/11 דווח מה– Diabetes Care כי הומוציסטאין גבוה הוא גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות סוכרת בנשים עם היסטוריה של סוכרת הריונית. זאת כאמור על פי תוצאות של מחקר שנמשך 4 שנים ופורסם בגיליון נובמבר של Diabetes Care. החוקרים דיווחו כי ערך הבסיס של רמות גלוקוז בצום, יחס אינסולין וגלוקוז ורמות הומוציסטאין היו גבוהות משמעותית בחולות סכרתיות לעומת לא סכרתיות. הם מסכמים שיש לכלול היפר-הומוציסטאין כגורם סיכון לסוכרת בקרב נשים עם רקע של  סוכרת הריונית.

ב-17/11 דווחנו על מחקר חדש שהוצג בכנס ה- American Heart Association לפיו נטילת אספירין ע”י נשים לאחר גיל המעבר עם מחלת לב הפחיתה תמותה מכל סיבה בכ-17% . כזכור שאלת יעילות מתן אספירין לנשים עלתה אצלנו בעבר. לעומת זאת, החוקרים במחקר זה סבורים שאחד המימצאים החשובים מהמחקר, ולדעתם זוהי נקודה מדאיגה, היא העובדה שפחות ממחצית הנשים עם מחלת לב טופלו באספירין. לדבריהם, כל הנשים עם מחלה קרדיווסקולרית צריכות לקבל אספירין, אלא אם קיימת התווית נגד.

מחקר שפורסם ב-JAMA באותו שבוע חיזק את הגישה של טיפול אינטנסיבי להורדת רמות ה-LDL-C בחולים עם מחלת לב כלילית. החוקרים השוו שימוש בסימבסטטין במינון 20 מ”ג לאטורבסטטין במינון 80 מ”ג. רמות ה-LDL-C היו בהתאמה 104 מ”ג/ד”ל ל-81 מ”ג/ד”ל. אך מה שיותר חשוב ומעניין הוא שלאורך 4.8 שנות המעקב הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מרכזיים בקרב מטופלי האטורסבטטין 80 מ”ג היה נמוך יותר ב-13% .

ידיעה מרגיעה לפיה בניגוד לממצאים במחקרי מכרסמים, השימוש במעכבי קליטה מחדש של סרוטונין (SSRIs) אינם מעלים את הסיכון לסרטן שד. זאת על פי דיווח בגיליון נובמבר של American Journal of Epidemiology. המחקר עקב אחר נשים שנטלו תרופות מקבוצת SSRI למשך 4-5 שנים, ולא נמצא סיכון מוגבר לסרטן השד בהשוואה לנשים שלא נטלו תרופות אלה.

ב-18/11 פירסם ה-FDA אזהרה הנוגעת לשימוש במרחיבי סימפונות ארוכי טווח לחולי אסתמה. האזהרה היא על רקע מימצאים ממחקר ה-SMART שבו מתוך קבוצת הטיפול שעשתה שימוש בסלמטרול – salmeterol–  ושכללה כ-13,000 היו 13 מקרי תמותה לעומת 3 בלבד בקבוצת הפלצבו. מקרי התמותה היו קשורים לסימפטומים חריפים של אסתמה. בהודעת ה-FDA אשר דרשה הוספת אזהרה על אריזת התכשירים מקבוצת מרחיבי הסימפונות ארוכי הטווח (salmeterol ו-formoterol ) הומלץ גם כי מטופלים בתרופות אלה יפנו לקבלת ייעוץ וטיפול רפואי מתאים במידה ומתגלים סימפטומים קשים של אסתמה. ההודעה גם מדגישה כי השימוש בתכשירים אלה מתאים רק למטופלים שטיפול בסטירואידים לא הועיל להם ושהם נזקקו למרחיבי סימפונות קצרי טווח כמו ונטולין ובריקלין.

ב-21/11 למדנו מה-  Eur Heart J   שחולים עם אי ספיקת לב לאחר אוטם שריר הלב (MI), מצויים בסיכון מוגבר לשבץ. החוקרים מציינים כי במהלך החודש הראשון לאחר MI, 2% מהחולים עם אי ספיקה עלולים לפתח שבץ ושיעורי התמותה ממנו מגיעים ל-50%. לכן הם ממליצים לנקוט בשיטות להפחתת הסיכון להתפתחות אי ספיקת לב לאחר MI .

באותו יום, ה- American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine דיווח כי אכילה מרובה של בשר, עמילן מעובד ונתרן עלולה להעלות את הסבירות להתפתחות סימפטומי נשימה כרונים, כולל מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD). הסיכון היחסי לפתח בעיות נשימה לאכלני הבשר/עמילן/נתרן היה 1.43 ביחס למטופלים הצורכים יותר ירקות ופירות.

דיווח נוסף מה-21/11, הפעם מה- CHESTמצא כי שימוש בסטטינים לפני ניתוח חזה לא קרדיאלי מפחית משמעותית את הסיכון להופעת פרפור פרודורים (AF), ללא קשר לרמות חלבון C ראקטיבי. (CRP ).נמצא כי לקיחה שגרתית של סטטין לפני הניתוח היתה קשורה לירידה של פי 3 בסיכון ל-AF.

ב-24/11 פורסמה אצלנו אזהרה שהפיץ ה-FDA ביחס לסיכון לתסמונת קשתית שמוטה (IFIS) במהלך ניתוח קטרקט בחולים המטופלים ב-tamsulosin (אומניק) או חסמי אלפא-1 אחרים. לכן על גברים השוקלים ניתוח קטרקט לעבור סקירה לשימוש בתרופות אלו כחלק מההיסטוריה הרפואית.

בתאריך 28/11  נמסר מ- Diabetologia תוצאות מחקר אשר חיזק מידע ממחקרים קודמים לפיו שימוש באטורבסטטין (ליפיטור) במינון 10 מ”ג, בחולי סוכרת סוג 2 , ללא עדות למחלת לב קודמת, הפחית את שיעור תחלואת הלב ב-37%. הדגש מדיווח זה הוא שהירידה היחסית הגבוהה בסיכון נצפתה כבר תוך זמן קצר של 6 חודשים.

ונסיים בדיווח מה-28/11 מטעם ארגון בריאות האשה האמריקאי (AMWA) אשר קרא להעלות את המודעות לצריכה מספקת של ויטמין D . ע”פ ההמלצות על מטופלים מעל גיל 50 הסובלים מאוסטיאופורוזיס להגיע לצריכת יומית של -800-1000 IU. ערכים אלה כפולים מאלו שהיו מומלצים עד עה. יש כמובן לקחת בחשבון ש-90% מצריכה זו עשוייה להגיע מחשיפה של מס’ דקות ביום לשמש, אך אוכלוסיות שאינן חשופות ושאינן צורכות מזונות כמו דגים , חלב, מיץ תפוזים ודגני בוקר זקוקות להשלמה תזונתית מתאימה.