כמנגינה לאוזניי- על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה 

עפרה מהודר MSc

מכבי טבעי

אם עד היום אהבתם לשמוע מוזיקה כי “זה נעים”, הנה כמה סיבות רפואיות מבוססות:

• מוזיקה מועילה למערכת הלב וכלי הדם. חוקרים השוו תגובות של אנשים לאחר התקף לב שהושמעה להם מוזיקה רגועה בסביבה שקטה, לאנשים שרק שהו בסביבה שקטה בלי מוזיקה ולכאלה שקיבלו טיפול רגיל. אצל האנשים ששמעו מוזיקה ירד קצב הלב, וקצב נשימה וכמות החמצן ללב היו גבוהים באופן משמעותי (Journal of Behavioral Medicine 2000; 23: 207-28) . מוזיקה מרגיעה אף הפחיתה כאב וחרדה בשלב המנוחה שלאחר ניתוח לב פתוח (Pain 2004; 112: 197-203).

• בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה בלתי נעימה לאיתור סרטן המעי הגס, ולכן נהוג להשתמש במהלכה בחומרי אלחוש. ניתן לאפשר למטופל לשלוט בכמות של חומר הטשטוש על ידי לחיצה על כפתור המחובר לעירוי. מסתבר שכאשר מאפשרים למטופלים לשמוע מוזיקה מרגיעה באוזניות, נדרש מינון נמוך יותר של חומרי אלחוש (Gastrointestinal Endoscopy 2002; 55: 33-6). אפילו בניתוח של ממש, בהשמעת מוזיקה נדרש מינון מופחת של חומר הרדמה מקומית (Anesthesia and Analgesia 2001; 93: 912-6). 

• לעתים קרובות משתמשים בתרפיה במוזיקה לטיפול במחלות נפש קשות כגון סכיזורפניה. על מנת להעריך את יעילות השיטה, סוכמו תוצאות של מספר מחקרים בנושא. מסקנת החוקרים הייתה שהוספת תרפיה במוזיקה לטיפול הסטנדרטי (תרופתי ו/ואו פסיכולוגי) עוזרת לשיפור מצבם הכללי של חולי סכיזופרניה. אם הם מקבלים מספיק פגישות כאלה, גם מצבם הנפשי והתפקודי משתפר (Cochrane 2005; CD004025).

• בחולים סופניים, מוזיקה מקלה הבעת רגשות ותקשורת, מעודדת העלאת הרהורים וסקירת חיים וכך עוזרת להביא את החולים למצב שבו “הייאוש יותר נוח” (American Journal of Hospice and Palliative Care 2004; 255-60).

איך זה קורה?

כמו הרבה תופעות מסתוריות, התשובה טמונה כנראה במוח. נראה שיש קשר בין מיומנות המוח בעיבוד שפה לבין זו של עיבוד מוחי של מוזיקה, כאשר המיקצב במוזיקה מקביל לתחביר בשפה (Nature Neuroscience 2003; 6: 674-81). יתר על כן, מוזיקה כנראה מפעילה אזורים עמוקים במוח הקשורים לרגש, שאליהם קשה להגיע באמצעות מלים (Annals of the New York Academy of Science 2003; 999: 4-14).