ממחקר חדש עולה כי Adenosine 5′-Triphosphate (ATP) פוטנטי יותר מאשר Adenosine 5′-Monophosphate (AMP) בהשראת Bronchoconstriction ותסמינים בחולי אסטמה.
ATP חוץ-תאי מפעיל את P2 Purinergic Receptors המבוטאים על פני שטח תאים רבים. מחקרים אחרים הראו כי ATP עשוי לשחק תפקיד במנגנון של מחלות דרכי אויר חסימתיות כרוניות ושיעול.
החוקרים בדקו את השפעות ATP בשאיפה על תפקוד דרכי האויר והשוו את ההשפעות עם אלו של AMP בקרב 10 לא-מעשנים ו-10 חולי אסטמה. למרות שלא היה נבדק בריא לא-מעשן שהגיב ל-ATP או ב-AMP, החוקרים מדווחים כי כל חולי אסטמה הגיבו ל-ATP ו-90% מהם הגיבו ל-AMP.
מתוצאות המחקר עולה כי ATP הביא לעליה גדולה יותר בכיווץ הסימפונות וקוצר נשימה
(Dyspnea) בחולי אסטמה, בהשוואה ל-AMP. אחוז גדול יותר של מטופלים ונבדקים בריאים סבלו משיעול או גירוי בגרון לאחר מתן ATP, בהשוואה למתן AMP.
בהתבסס על הנתונים הנוכחיים והנתונים הקודמים, החוקרים נוטים להעריך כי ATP חוץ-תאי ורצפטורי P2 משחקים תפקיד במנגנון של מחלות חסימתיות של דרכי האויר ע”י הפעלת העצבים הסנסורים של דרכי האויר, שעשויים לגרום לרגישות בחולים עם מחלה חסימתית של דרכי האויר. הבנה טובה יותר של תפקיד ATP ומחלות דרכי אויר עשויה להביא לטיפולים חדשים, בהתבסס על חסימה סלקטיבית של תתי-סוגים של Purinoreceptor ספציפיים בריאה.
לאור הממצאים, נראה הגיוני לפתח שיטות חדשות לטיפול בהפרעות ריאתיות חסימתיות כרוניות ושיעול, בהתבסס על חסימת P2 בריאות. תרופה חדשה, הקרויה Vagonixen, מצויה בשלבי פיתוח ראשוניים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!