מחקר חדש מוצא כי מתן תוך-שרירי (IM) של מנת methylprednisolone אחת בעלת פעילות ממושכת נראה יעיל כמו מתן פורמולצית taper אורלית במניעת הישנות לאחר הגעה לחדר המיון בשל התקף אסטמה. החוקרים טוענים כי גישה זו עשויה להיות שימושית במיוחד כאשר קיימת דאגה בשל הענות החולה לטיפול.
החוקרים בדקו את את שיעור ההישנויות בקרב 180 מבוגרים שנבחרו באקראי לקבלת methylprednisolone במתן IM או באופן אורלי לאחר הגעה לחדר המיון בשל התקף אסטמה.
הטיפול האורלי ניתן לאורך 8 ימים והכיל מינון כולל של 160 מ”ג של התרופה – אותו מינון שניתן בזריקת IM יחידה. בכדי לשמור על סמיות הניסוי בפני החולים, פלצבו של הטיפול השני ניתן לכל אחת מן הקבוצות.
החוקרים מציינים כי שיעור ההישנויות בקבוצת תרופת ה-IM היה 14.1%, כמעט אותו שיעור שהתקבל בקבוצת הטיפול האורלי ועמד על ערך של 13.6%.
באופן כללי, תופעות לוואי היו נדירות והתרחשו בתדירות דומה בשתי הקבוצות. אולם, כאב ופציעה באתר ההזרקה היה שכיח יותר באופן משמעותי בקבוצה שקיבלה methylprednisolone במתן ה-IM.
נראה כי מתן מנת IM בודדת של methylprednisolone בחולים אסמטיים מבוגרים בעת השחרור מחדר המיון מהווה טיפול חלופי שניתן ליישם במקום מתן אורלי של methylprednisolone.
Chest 2004;126:362-368.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!