לפני חודש התחלנו לדון באבי הרפואה המודרנית, היפוקרטס. היום נביא את הטקסט של שבועתו ונתרשם עד כמה בעיות האתיקה הרפואית  לא השתנו במשך הדורות.

העיקרון הראשון בשבועתו, “האתיקה של ההוראה”. התלמידים חייבים להיות קרובי משפחה של המורים או של היפוקרטס עצמו, ולא,  אזי הם חייבים להישבע שהתנהגותם תכבד את המקצוע. כל מי שרוצה ללמוד רפואה ועונה על הגדרות אלה, יזכה בהוראה חינם.

עיקרון שני  – חובת הרופא כלפי החולה. כל מעשיו של הרופא חייבים להיות לטובת החולה. אין לתת  תרופה שתפגע בחולה בכוונה או תקטול אותו. עיקרון זה פותח פתח למחשבה  האם  בהמתת חסד או במעשה פלילי גרידא מדובר?

העיקרון השלישי  להימנע מניצול מיני של החולה וממתן  סיוע להשיג הפלה.

העיקרון הרביעי- סודיות רפואית.

נשמעים הדברים כאילו נכתבו היום הבעיות דאז, כך הבעיות של היום.

הנה טקסט השבועה מתורגם על ידי:

אני נשבע  בשם אפולו הרופא בשם אסקולפיוס, ובשם הבריאות ובשמם של כל האלים והאלות, שאדבק בשבועתי זו, לפי מיטב שיפוטי ויכולתי.

אני מעריץ ומכבד את מור?י, אשר לימד אותי את לימודי הרפואה, כאילו הוא הורה שלי.

אני אשתף אותו בכל מה שאלמד מכאן והלאה. אני אתייחס לילדיו כאילו הם אחי, ואלמד אותם את לימודי הרפואה אם רצונם בזה, וללא תשלום או תמורה אחרת.

א?ל?מ?ד  על ידי התנהגות מופתית, ובהוראה ובכל דרך אפשרית את סודות האמנות.

א?ל?מ?ד את בני, את בני מורי, ואת תלמידי אשר נשבעו בשבועת תלמידי הרפואה. אך לא אלמד את מי שלא נשבע שבועה זו.

אני אבדוק ואטפל החולים שלי למיטב ידיעותיי. כל מחשבותיי יהיו להקל  בעול החולים ושום מטרה אחרת. אני אמנע מכל דבר העלול להזיק. לא אתן תרופה הקוטלת אפילו אם אתבקש לכך. ולא אגרום לאישה בהריון להפיל.

אתנהג בכל עת בטהרה ובקדושה.

לא אנתח אדם הסובל מאבנים, אלא אשאיר תפקיד זה למומחים.

כאשר אני נכנס לביתו של חולה, אני עושה זאת לטובת החולה ולא אעשה שום עוול או רמאות. אני אמנע ממעשה אונס, הן של נקבות והן של זכרים הן של אנשים חופשיים והן של עבדים.

כל ידע הקשור למחלת החולה שמור הוא עמדי, ולא אמסור ידע זה לאדם.

כל עוד ואדבק בעקרונות אלה, אני תקווה שאוכל ליהנות מהחיים ומעבודתי הרפואית ושאוכל לזכות מהערכתם של אנשים.

אם  אחלל שבועתי זו שהשבעתי, ואעשה ההפיך ממה שהתחייבתי, אז בקשתי היא שיימנעו ממני כל ההטבות שבקשתי.