חוקרים קנדיים מוצאים כי בחולי rheumatoid arthritis שלא הראו תגובה מלאה לטיפול באמצעות methotrexate, הראתה הוספת טיפול בנוגדן המונוקלונלי אנטי-TNF הקרוי adalimumab יתרונות רדיוגרפיים, קליניים, ותיפקודיים.

החוקרים מדווחים על תוצאות שהתקבלו במחקר בן 52 שבועות שנערך בקרב 619 חולים הסובלים מ-rheumatoid arthritis פעילה ומראים תגובה לא מלאה ל-methotrexate.

החולים חולקו באקראי לקבלת זריקות תת-עוריות כתוספת לטיפול באמצעות methotrexate, שהכילו adalimumab במינון 40 מ”ג, adalimumab במינון 20 מ”ג, או פלצבו, פעם בשבוע.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, נצפתה פחות התקדמות רדיוגרפית בשתי קבוצות הטיפול. יתרה מכך, בשמנים של 24 שבועות ושל 52 שבועות, הראה מספר גדול משמעותית של חולים בקבוצה שקיבלהadalimumab שיפור של לפחות 20% בקריטריוני ההערכה של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR20).

בפרוט, הראו 63% מן הנבדקים בקבוצת המינון של 40 מ”ג ו-61% מן הנבדקים בקבוצת המינון של 20 מ”ג שיפור ב-ACR20 כעבור 24 שבועות, לעומת 30% מן הנבדקים בקבוצת הפלצבו. כעבור 52 שבועות, נצפה שיפור ב-ACR20 ב-59% מהנבדקים בקבוצת המינון של 40 מ”ג וב-55% מן הנבדקים בקבוצת המינון של 20 מ”ג, לעומת 24% מן החולים בקבוצת הפלצבו.

כעבור 52 שבועות היה השינוי הממוצע בשאלוני דירוג הערכת הבריאות, ששימשו להערכת תיפקוד פיזי, ירידה בערך של 0.59 ושל 0.61 בקבוצת הנבדקים שטופלו במינונים של 40 מ”ג ושל 20 מ”ג, בהשוואה לירידה של 0.25 בקבוצת החולים שקיבלו פלצבו. שיעור ההופעה של תופעות לוואי נמצא בר-השוואה בקבוצות הטיפול ובקבוצת הפלצבו.

החוקרים מסכמים כי לתוספת ה-adalimumab יתרונות הכוללים את עיכוב התקדמות הנזק המבני במפרק, הפחתת הסימנים והסימפטומים, ושיפור התיפקוד הפיזי ואיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב החולים.

Arthritis Rheum 2004;50:1400-1411.

לידיעה במדסקייפ