במאמר שפורסם בכתב העת BMC Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חומרת היצרות עורק תרדמה פנימי ובין שינויים ברשתית בחולים עם רטינופתיה סוכרתית, ממצאים המדגישים את חשיבות הערכת עורקי תרדמה באוכלוסיית חולים זו.
רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית והיצרות עורקי תרדמה הם שני מצבים העלולים להוביל לאובדן ראיה חמור. הבנת הקשר בין שתי המחלות חשובה על-מנת להבין את הקשר הדו-כיווני האפשרי שלהן. להבנת הקשר בין סיבוכים אלו של סוכרת וזיהוי גורמי סיכון אפשריים, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 68 חולים (גיל ממוצע של 62.55 שנים) עם אבחנה של רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית דו-צדדית. הם בחנו את היצרות עורקי תרדמה באמצעות בדיקת CTA של עורקי הצוואר ואולטרה-סאונד דופלקס של עורקי הצוואר וסיווגו את החולים לאלו עם עורקי תרדמה תקינים (היצרות קטנה מ-50%, 51 חולים), או היצרות קלה-עד-חמורה (היצרות של 50% ומעלה, 17 חולים).
עוד הושלמה הערכה של עובי רשתית תת-פובאלית, עובי שכבת RNFL (או Retinal Nerve Fiber Layer), עובי שכבת Ganglion Cell-Inner Plexiform, צפיפות כלי דם ואזור פובאלי אוסקולארי באמצעות בדיקת OCT ו-OCT Angiography.
ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בצפיפות כוללת של כלי הדם (13.73 לעומת 11.53, p=0.003), שטח אזור פובאלי אוסקולארי (0.53 לעומת 0.56, p=0.002) ועובי כולל (97.87 לעומת 95.04, P=0.013) וטמפורלי (82.46 לעומת 71.75, p=0.019) של RNFL.
החוקרים מדווחים עוד על הבדלים משמעותיים בהיפרליפידמיה, כולסטרול כולל ולחץ תוך-עיני בין הקבוצות, אך לא זוהו הבדלים משמעותיים בעובי רשתית תת-פובאלי, צפיפות כלי דם מרכזית, עובי ממוצע של שכבת Ganglion Cell-Inner Plexiform ועובי RNFL עליון, נזאלי ותחתון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שינויים אלו מדגישים את הצורך בהערכת עורקי תרדמה בחולים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית ומרמזים לקשר בין היצרות עורק תרדמה פנימי, שינויים בזרימת הדם ובריאות הרשתית.
BMC Ophthalmol, April 9, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!