צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 נשים ו-47,782 גברים שגויסו למחקר בשנים 1984 ו-1986, בהתאמה, כולם ללא מחלת פרקינסון בתחילת הדרך. צריכת פלבנואידים נבחנה בתחילת המחקר וכל ארבע שנים לאחר מכן עד שנת 2016 באמצעות שאלוני תזונה.

במחקר נלקחו בחשבון מגוון רחב של ערפלנים, כולל מוצא אתני, פעילות גופנית, מדד מסת גוף, היסטוריה משפחתית של מחלת פרקינסון, עישון, צריכת אלכוהול ונטילת מולטי-ויטמינים.

החוקרים עדכנו מחקר קודם שנערך ע”י אותו צוות חוקרים והראה כי בגברים עם צריכת פלבנואידים גבוהה יותר תועד סיכון מופחת משמעותית למחלת פרקינסון וכי צריכת אנתוציאנין (תת-קבוצה של פלבנואידים) נקשרה בקשר הפוך עם הסיכון למחלת פרקינסון. המחקר הנוכחי כלל עשר שנות מעקב נוספות ו-583 מקרים נוספים של מחלת פרקינסון.

לאורך מעקב של 30-32 שנים זוהו 1,390 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, מהם 676 בנשים ו-714 בגברים. צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים בתחילת הדרך לא נקשה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון בגברים (יחס סיכון מתוקן להשוואת החמישון העליון מול התחתון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.69-1.14) ובנשים (יחס סיכון מתוקן של 1.27, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.64).

התוצאות היו דומות מהערכת מגוון תתי-קבוצות של פלבנואידים, כולל אנתוציאנין.

התוצאות נותרות ללא שינוי גם לאחר תקנון וסיווג לפי פירות וירקות עתירי שיירי מדבירים וגם לאחר ניתוח בנפרד של חולים צעירים עם מחלת פרקינסון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עומדים בניגוד למחקר קודם שדיווח על תועלת אפשרית של פלבנואידים בתזונה בהגנה מפני מחלת פרקינסון. הם מציינים כי הקשר בין צריכת פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון היה עקבי, גם לאחר תקנון לגיל בעת האבחנה. מכאן עולה סיכוי נמוך כי גיל המדגם מהווה הסבר אפשרי לסתירה בתוצאות המחקרים.

J Neurol, Neurosurgery Psych, Jan 24, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן