קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי (Stroke)

קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי, דוגמת דיכאון וחרדה, לא קיבלו טיפול פסיכיאטרי ואלו שטופלו נטו לקבל רק טיפול תרופתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke.

מדגם המחקר כלל 7,214 חולים עם אירוע מוחי ממדגם Australian Stroke Clinical Registry אשר השלימו שאלונים לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים, אשר כללו הערכת דיכאון וחרדה. החוקרים השלימו הערכות לאחר 6-18 חודשים ובחנו את התוצאים לאחר 18-30 חודשים.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 39% דיווחו על דיכאון/חרדה ב-3-6 חודשים לאחר אירוע מוחי, כאשר 54% מהם קיבלו טיפול ו-88% מהמטופלים קיבלו נוגדי-דיכאון. גורמים אשר נקשרו עם טיפול למצב הנפשי כללו תמיכה פסיכולוגית לפני האירוע המוחי (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.38), או טיפול תרופתי (יחס סיכויים של 17.58, רווח בר-סמך 95% של 15.05-20.55), דיווח עצמי על דיכאון/חרדה (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.24-2.90), גיל צעיר יותר בעת אירוע מוחי (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48). עוד מדווחים החוקרים על סיכוי גבוה יותר לקבלת טיפול למצב הנפשי בקרב נשים (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48).

חולים שנזקקו לשירותי מתורגמנות (יחס סיכויים של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.95), אלו עם רצף ביקורים אצל הרופא המטפל, דוגמת רופא קבוע (יחס סיכויים של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.99) היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפנות לשירותי בריאות הנפש.

בקרב חולים שקיבלו טיפול פסיכיאטרי תועד סיכון גבוה יותר לפנייה לבית חולים (יחס סיכון של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.11), אך ללא הבדל בהישרדות (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.27), בהשוואה לחולים עם הפרעות מצב רוח שלא קיבלו טיפול זה.

ממצאי המחקר מעידים כי קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול למצבם הנפשי. החוקרים קוראים להשלים בדיקות סקר לבעיות פסיכיאטריות ולטפל לפי הצורך, עם דגש מיוחד על חולים בסיכון גבוה.

Stroke, March 23, 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן