תוצאות לאחר תסמונת כיווץ כלי־דם מוחית הפיכה עם דימום תת־עכבישי קורטיקלי (cSAH): ניתוח נתוני מטופל בודד

מקור: Neurology
המחקר בחן תוצאות לטווח ארוך, סיכוי לאירועים חוזרים, תוצאות תפקודיות ותמותה לאחר מופע ראשוני של cSAH עקב RCVS

רקע ומטרות

הסיבה השכיחה לדימום תת עכבישי קורטיקלי בקרב מבוגרים מתחת לגיל 60 היא תסמונת כיווץ כלי־דם מוחית הפיכה (RCVS) אשר גורמת לדימום תת־עכבישי קורטיקלי (cSAH).

שיטות

  • נערך ניתוח משולב של Individual Patient Data מ־21 קבוצות מטופלים הכוללות 138 מטופלים מ־9 מרכזים רפואיים.
  • ממוצע הגיל: כ־49.3 שנים; כ־79.7% מהמטופלים היו נשים
  • המעקב הארוך ביותר הוגבל לחמש שנים, אך ממוצע תקופת המעקב — 1.8 שנים .

תוצאות

  • שיעורי התלות השנתיים (במרווח האמון 95%):
    • חזרה של דימום תת־עכבישי קורטיקלי (cSAH): 0.81% (95% CI 0.1–2.91)
    • דימום תוך־מוחי (ICH): 0.81% (95% CI 0.1–2.91)
    • שבץ איסכמי: 0.81% (95% CI 0.1–2.91)
  • במהלך השלב החריף  (תוך פחות מ־3 חודשים), נרשמו אירועים של:
    • 10 מטופלים עם חזרה או התדרדרות של cSAH,
    • 2 מטופלים עם ICH,
    • 8 מטופלים עם שבץ איסכמי
  • מ־106 מטופלים (76.8%) אשר נתוני התוצאה שלהם היו זמינים — 100 (94.3%) הגיעו לתוצאה של mRS ≤ 1, כלומר ללא נכות משמעותית
  • דווחו שני מקרי מוות, בקצב שנתי של כ־0.5% (95% CI 0.09–2.9%):
    • אחד תוך 10 ימים מה־cSAH
    • השני בתוך חודשיים

מסקנות

  • פרוגנוזה טובה ביותר עבור רוב המטופלים לאחר cSAH עקב RCVS — שיעורי אירועים חוזרים נמוכים, תמותה נמוכה, ורוב המטופלים מתפקדים כרגיל ללא נכות
  • מגבלות המחקר כוללות אופי רטרוספקטיבי והטיה אפשרית מבחירת המרכזים שמסרו נתוני מטופלים

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן