פסילוסיבין עשוי להיות יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון דו קוטבי מסוג 2 (JAMA Psychiatry)

פסילוציבין, חומר משנה תודעה המופק מפטריות, הראה יעילות ובטיחות לטיפול בדיכאון דו קוטבי מסוג 2 במחקר שבוצע על 15 נבדקים ופורסם ב- JAMA Psychiatry. הביא לפרסום יהונתן ניסן על פי המלצתו ובחירתו של פרופ' איל שוורצברג

בניסוי מבוקר לא אקראי ב-15 אנשים עם דיכאון דו קוטבי מסוג 2, רוב המשתתפים עמדו בקריטריונים במדד להפוגה מדיכאון כ-3 שבועות לאחר מנה בודדת של 25 מ”ג פסילוסיבין סינטטי, חומר אורגני שקיים בפטריות פסילוסיבין. רובם של הנבדקים נותרו בהפוגה 12 שבועות לאחר מתן הטיפול ללא התפתחות של מאניה, תסמיני היפומאניה או אובדנות. ממצאים אלו פורסמו במאמר חדש שפורסם ב- JAMA Psychiatry.

הפרעה דו קוטבית מסוג 2 היא מצב נפשי שעלול להיות כרוני וקשור לעתים קרובות לאפיזודות של דיכאון עמידות לטיפול.

פסילוציבין הוא אלקלואיד צמחי טבעי המופק מפטריות פסילוציבין. כאשר בולעים את החומר, הוא מייצר אפקט משנה תודעה המתווך בין השאר באמצעות פעולתו כאגוניסט לקולטן 5HT2a.15. מחקרים הראו כי פסילוסיבין עשוי להגביר למידה אסוציאטיבית, גמישות קוגניטיבית ונוירופלסטיות. מספר מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלחומר יש תכונות טיפוליות בהפרעת דיכאון מג’ורי, כשהמחקר הגדול ביותר השווה מינונים של 1 מ”ג, 10 מ”ג ו-25 מ”ג של פסילוסיבין בליווי תמיכה פסיכולוגית ב-233 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי עמידים לטיפול, והמינונים הגבוהים יותר הראו השפעה נוגדת דיכאון ניכרת עם עדות לעמידות לאחר 3 חודשים לאחר חשיפה בודדת לפסילוסיבין. ניסויים אלו לא היו ללא תופעות לוואי, כאשר כאבי ראש, בחילות, עייפות ואינסומניה היו הנפוצות ביותר.

מתוך 15 המשתתפים במחקר, 6 גברים ו-9 נשים בגיל ממוצע של 37.8 שנים, לכולם היו ציונים נמוכים יותר בשבוע השלישי במדד שנבחר למדידת רמת הדיכאון. ניתוח מדדים חוזרים לאורך תקופת המחקר הדגים ציונים נמוכים יותר בכל נקודות הזמן שנבדקו לאחר הטיפול, כולל נקודת הסיום בשבוע ה-12 (P < .001).

למחקר ב- JAMA Psychiatry

 

 

 

 

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן