בנשים עם הפרעת התמכרות לאופיואידים לאחר כריתת רחם תועד סיכון מוגבר לסיבוכים שונים, משך אשפוז ארוך יותר והוצאות רפואיות גבוהות יותר בהשוואה לנשים ללא הפרעת התמכרות דומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על שני מאגרי נתונים בארצות הברית במטרה לקבוע אם הפרעת התמכרות לאופיואידים מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר כריתת רחם. החוקרים בחנו את הנתונים בשנים 2016-2021, מקביל ליותר מ-2.9 מיליון ביקורים אמבולטוריים (גיל ממוצע של 48.5 שנים) ו-934,789 אשפוזים (גיל ממוצע של 50.6 שנים).
התוצא העיקרי היה משלב של סיבוכים לאחר-ניתוח לפי השחרור מבית החולים. תוצאים משניים כללו את משך האשפוז בבית החולים ועלויות טיפול רפואי.
הפרעת התמכרות לאופיואידים תועדה ב-1.0% מהביקורים האמבולטוריים וב-1.3% מהאשפוזים. בנשים שטופלו במרפאות חוץ עם הפרעת התמכרות לאופיואידים תועד שיעור סיבוכים של 3.8%, כאשר ללא הפרעת התמכרות לאופיואידים תועד שיעור של 3.4%.
בנשים מאושפזות עם הפרעת התמכרות לאופיואידים שיעור הסיבוכים עמד על 14.7%; באלו ללא הפרעת ההתמכרות השיעור המקביל עמד על 11.8%, מקביל ליחס שיעורים מתוקן של 1.18 (p<0.001).
מניתוח הנתונים עלה כי הפרעת התמכרות לאופיואידים מלווה במשך אשפוז ארוך יותר והוצאות טיפול רפואי גבוהות יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הבנת הקשר בין הפרעת התמכרות לאופיואידים והסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח עשויה לסייע למנתחים לזהות את הנשים הצפויות לתועלת הרבה ביותר מהתערבויות ממוקדות לשיפור התוצאות לאחר-ניתוח והפחתת עלויות טיפול רפואי.
Ob & Gyn, Aug 6, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!