נגעים שלפוחיתיים ופוסטולות בילודים בני פחות מ-60 יום הינם שכיחים ומהווים אתגר אבחנתי. בגיל הילוד, האבחנה המבדלת לנגעים שלפוחיתיים ו/או פוסטולריים הינה רחבה, החל מפריחות שפירות (אריתמה טוקסיקום, מלנוזיס פוסטולרי ומילריה) ועד מחלות זיהומיות מסכנות חיים דוגמאת זיהומי הרפס סימפלקס (Herpes Simplex Virus- HSV) וזיהומי קנדידה פולשניים.
בניגוד למצבים בהם יש חום בילוד, אין הנחיות ברורות כיצד לנהל מקרים בהם ילודים ללא חום מתייצגים עם שלפוחיות ו/או פוסטולות. מקרים אלו עשויים להתאשפז במחלקות בתי החולים לצורך בירור זיהומי נרחב.
מטרת מחקר זה, שפורסם לאחרונה ב-PEDIATRICS על ידי יון וקבוצתה, היתה להעריך את הניהול הרפואי ותוצאותי במקרים בהם ילודים בני פחות מ-60 יום ללא חום הוערכו על ידי רופאי העור לאור הופעת שלפוחיות ו/או פוסטולות.
המחקר הפרוספקטיבי נערך בשישה בתי חולים ברחבי ארה”ב. נאספו 179 מקרים (73% מהם היו ילודים שנולדו במועד) בהם נתקבלו יעוצי רופאי עור לאור הופעת פוסטולות ו/או שלפוחיות בילודים ללא חום. כ-90% מהמקרים נסתיימו באשפוז במחלקות הילדים או במחלקת טיפול נמרץ. בקרב כל הילודים שהשתתפו במחקר, כלל תרביות נוזל השדרה והדם נמצאו שליליות, משמע, במחקר זה לא זוהו זיהומים חיידקיים פולשניים, בקטרמיות או מנינגיטיס כגורמים אפשריים לשלפוחיות ו/או וסיקולות ללא חום. למרות שכלל התרביות החיידקיות היו שליליות, 53% ממשתתפי המחקר טופלו אנטיביוטית.
תשעה ילודים אובחנו עם הרפס סימפלקס מסוג I . מתוכם, שבעה ילודים שנולדו במועד אובחנו כסובלים מזיהום הרפטי של עור-עיניים-מוקוזה (SEM-Skin, Eye and Mouth). שני פגים התייצגו עם זיהום הרפטי מפושט. ממצאי המחקר הראו שהסיכון לזיהום הרפטי מגיע לשיא בשבוע השני לחיים (גיל ממוצע 15 ימים) ויורד דרמטית בחודש השני לחיים. בנוסף, שבוע לידה קטן מ-32 נמצא כגורם סיכון לזיהומים פולשניים (מפטריה או הרפס).
בחמישה פגים אובחן זיהום פטרייתי אנגיו-פולשני. כל הפגים הללו סבלו מפגות משמעותית ונולדו לפני שבוע 28 להריון.
לסיכום, מומלץ לבצע בדיקה ל-HSV בכל הילודים עם נגעים שלפוחתיים , בילודים עם נגעים פוסטולריים המופיעים בקבוצות ו/או בילודים עם נגעי punch out lesions (“נגעי נגיסה”). ילודים שנולדו במועד וגילם קטן מ-60 יום שמתייצגים עם שלפוחיות ו/או פוסטולות ללא חום- יש לשלול זיהום הרפטי. כשזה נשלל, הסבירות לאטיולוגיה מסכנת חיים הינה נמוכה. לעומת, בפגים יש לשמור על חשד גבוה לאטיולוגיה זיהומית מסכנת חיים.
הערת העורך
בניגוד לגילאי הילדות המאוחרים יותר, בגיל הילוד האבחנה המבדלת לפריחה וסיקולרית או פוסטולרית הינה רחבה. פגים עם שלפוחיות ו/או וסיקולות הינם בסיכון מוגבר לזיהום פולשני וצריכים להיות מאושפזים לבירור. בילודים שנולדו במועד ומתייצגים עם שלפוחיות ו/או וסיקולות יש לשלול זיהום הרפטי, ששיאו בחודש החיים הראשון. המחקר הנוכחי מציע אלגוריתם לבירור וטיפול במקרים אלו במסגרת המיון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!