היענות לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויה להפחית את הסיכון ארוך הטווח לסיבוכים מג’וריים בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut.
החוקרים כותבים כי דרושות עדויות במטרה להבין אם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לסיבוכים ארוכי-טווח, דוגמת דה-קומפנסציה של הכבד או סרטן כבד. מאחר ותסמונת מטבולית הינה גורם משמעותי המוביל לסיבוכים משנית למחלת כבד בחולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול ומחלות כבד כרוניות אחרות דוגמת מחלת כבד על-רקע אלכוהול או זיהום בנגיף הפטיטיס C, תתכן השפעה דומה לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בחולים עם מחלת כבד כרוניות מכל סיבה עם הפרעות מטבוליות, דוגמת סוכרת מסוג 2.
החוקרים התבססו על נתונים ממדגם Decoding the Epidemiology of LIVER disease במטרה לקבוע את הסיכון ארוך הטווח לסיבוכי כבד מג’וריים בקרב חולים עם מחלת כבד כרונית וסוכרת מסוג 2 אשר החלו טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (1,026 חולים) או לא החלו בטיפול התרופתי (15,633 חולים).
סיבוכי כבד מג’וריים כללו שחמת כבד לא-מפוצה, סרטן כבד, השתלת כבד או תמותה על-רקע מחלת כבד והשוו את הסיכון לאחר 10 שנים בקרב אלו שהחלו טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אלו שלא החלו בטיפול התרופתי.
בתחילת המחקר, מרבית החולים החלו טיפול ב-Liraglutide (61.9%), לאחריו Semaglutide (22.5%), Dulaglutide (11.7%), Exenatide (2.4%) ו-Lixisenatide (1.5%). בניתוח לפי כוונה לטפל, חולים שהחלו בטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 היו במעקב לאחר חציון של 64 חודשים ואלו שלא החלו בטיפול היו במעקב לאורך חציון של 76 חודשים. בניתוח לפי פרוטוקול חציון משך המעקב עמד על 43 חודשים ו-76 חודשים, בהתאמה.
מניתוח לפי כוונה לטפל עלה כי הסיכון לסיבוכי כבד מג’וריים לאחר עשר שנים עמד על 13.3% בקרב אלו שהחלו בטיפול התרופתי, בהשוואה ל-14.6% מאלו שלא החלו בטיפול (סיכון יחסי של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.50-1.32), מקביל לשיעור של 7.4% לעומת 14.4% בניתוח לפי פרוטוקול (סיכון יחסי של 0.51, רווח בר-סמך 95% של 0.14-0.88).
יתרה מזאת, הערכת הסיכון לפי-פרוטוקול עלה סיכון של 5.4% לעומת 9% (סיכון יחסי של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.90) לאחר שש שנים ושל 7.2% לעומת 11.7% (סיכון יחסי של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.21-1.01) לאחר שמונה שנים.
הסיכון לסיבוכי כבד מג’וריים בחולים עם מחלת כבד כרונית וסוכרת מסוג 2 היה נמוך יותר במידה והחלו טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 והקפידו על הטיפול לאורך זמן. עם זאת, הממצאים לא תמכו בהשפעה מגנה לפי כוונה לטפל.
החוקרים כותבים כי הערכת סיבוכי כבד מג’וריים כתוצא במחקרים אקראיים ככל הנראה אינה אפשרית, לכן דרושים מחקרים תצפיתיים עם מתודולוגיה הולמת במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 על הסיכון לסיבוכי כבד מג’וריים.
Gut, Jan 22, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!