במבוגרים עם אי-ספיקת לב המדווחים על מגורים בגפם תועד סיכון מוגבר לאשפוז מכל-סיבה, בהשוואה לאלו שהתגוררו עם אחרים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology.
מחקרים קודמים אישרו כי סדרה של גורמים פסיכו-סוציאליים דוגמת ליקוי קוגניטיבי, דיכאון וחרדה, מלווים בסיכון מוגבר לאשפוז או תמותה בחולי אי-ספיקת לב. עם זאת, בטיפול בחולי אי-ספיקת לב פעמים רבות לא לוקחים בחשבון את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות.
מטה האנליזה הנוכחית כללה נתונים משבע מחקרים תצפיתיים או אקראיים ומבוקרים שדיווחו על הקשר בין מגורים לבד ובין סיבוכים בחולי אי-ספיקת לב, כולל תמותה ו/או אשפוזים.
מהנתונים עולה קשר בין מגורים לבד ובין סיכון מוגבר לאשפוז מכל-סיבה בתוך 30 ימים (יחס סיכון של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.09-2.89), לאחר 90 ימים (יחס סיכון של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.51), או למשך שנה אחת (יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.26) בהשוואה לסיכון שתואר בחולים שהתגוררו עם אחרים.
בחולי אי-ספיקת לב שדיווחו על מגורים לבד תועד סיכון גבוה יותר לאשפוז מכל-סיבה או תמותה לאחר 30 ימים (יחס סיכון של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.15-2.11), לאחר 90 ימים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.50) ולאחר שנה אחת (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.28). עם זאת, בקרב חולים שהתגוררו בגפם לא תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה בנקודת זמן כלשהי.
החוקרים מציינים כי המחקרים היו הטרוגניים מאוד עם מספר קטן של חולי אי-ספיקת לב וללא נתוני מעקב ארוך-טווח ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
ממצאי המחקר מעידים כי מגורים לבד מלווים בסיכון מוגבר לאשפוז מכל-סיבה של חולים עם אי-ספיקת לב. החוקרים לא זיהו קשר בין מגורים לבד ובין סיכון לתמותה מכל-סיבה באוכלוסייה זו.
Clin Cardiol, Oct 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!