מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה כי ישנה קורלציה בין רמות אלבומין בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית, כאשר רמות נמוכות יותר של אלבומין בדם מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומין, הינו החלבון הנפוץ ביותר בזרם הדם והינו בעל השפעה נוגדת-דלקת, נוגדת-חמצון, נוגדת-קרישה ונוגדת-טסיות. השפעות אלו עשויות למנוע התפתחות טרשת עורקים כליליים ולמנוע הופעת מחלת לב כלילית. לאור זאת, הקשר בין ריכוז אלבומין בדם ובין מחלת לב כלילית עורר עניין רב, אך הקשר אינו מובן היטב, כאשר חלק מהמחקרים מצאו כי רמות אלבומין נמוכות בדם מלוות בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, בעוד שאחרים לא הדגימו קשר בין השניים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקורלציה בין רמות אלבומין בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית במבוגרים בגילאי 45 שנים ומעלה.
מחקר החתך התבסס על נתונים אודות מבוגרים לא-מאושפזים בארצות הברית שלקחו חלק בסקרי NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) בשנים 2011-2018. ניתוח סטטיסטי הושלם להערכת הקשר בין רמות אלבומין בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית.
מהנתונים עולה כי לאחר תקנון לערפלנים, החוקרים זיהו קשר הפוך בין ריכוז אלבומין בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית (יחס סיכויים של 0.970, רווח בר-סמך 95% של 0.948-0.992).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הקורלציה השלילית הייתה מובהקת סטטיסטית בקרב נשים, מעל גיל 60 שנים, עם יתר לחץ דם, ללא סוכרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קורלציה שלילית בין רמות אלבומין בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית. המנגנון בבסיס הקשר הנ”ל אינו ידוע ובשלב זה לא מובן אם ניתן להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית בעקבות העלאת רמות אלבומין בדם ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!