מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association עולה כי בקרב חולים עם היסטוריה של סינקופה שהשלימו ניטור אק”ג אמבולטורי תועדה שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב, כאשר אלו זוהו בקרוב לארבעה מכל חמישה חולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם היסטוריה של סינקופה מצויים בסיכון גבוה למוות פתאומי, עם שיעורי תמותה לאחר שנה אחת של 30%. זיהוי הפרעות הקצב הרלבנטיות בזמן באוכלוסייה זו עשויה לספק הזדמנות להתערבות מצילת חיים.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים אודות 10,643 מטופלים מארצות הברית (גיל ממוצע של 65 שנים; 49% נשים) עם היסטוריה של סינקופה והתוויה לניטור. כל החולים השלימו ניטור אק”ג אמבולטורי למשך תקופה ממוצעת של 11.9 ימים בין יולי 2017 ועד דצמבר 2021.
מבין המשתתפים במחקר, ב-71% תועדה לפחות הפרעת קצב לב אחת וב-29% תועדו לפחות שני סוגים של הפרעות קצב לב. הפרעות קצב הלב הנפוצות כללו טכיקרדיה על-חדרית (69%), טכיקרדיה חדרית (26%) ופרפור פרוזדורים (9.5%). שיעור מקרי חסם הולכה פרוזדורי-חדרי עמד על 3.6% ושיעור הפאוזות עמד על 6.2%.
פרפור/רפרוף פרוזדורים הינה הפרעת הקצב הנפוצה ביותר שעוררה התראה (8ץ5%), כאשר בחולים עם פרפור פרוזדורים, מרווח הזמן הממוצע עד לזיהוי ראשון של פרפור פרוזדורים עמד על 1.4 ימים ובקרב אלו עם פרפור פרוזדורים התקפי, מרווח הזמן הממוצע עד לזיהוי ראשון של הפרעת הקצב עמד על 2.8 ימים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במדגם רטרוספקטיבי גדול זה, ניטור אק”ג אמבולטורי בחולים עם היסטוריה של סינקופה הדגים היארעות גבוהה באופן מפתיע של פרפור פרוזדורים וטכיקרדיה על-חדרית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא במטרה להבין טוב יותר את החשיבות של הפרעות קצב לב פרוזדוריות באוכלוסייה זו.
מתוך כנס ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!