נוגדי-קרישה פומיים ישירים בטוחים יותר מקומדין בחולים עם תרומבוזיס של ורידי המוח (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

בחולים עם תרומבוזיס של ורידי המוח (Cerebral Venous Thrombosis), טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים נמצא בטוח יותר מקומדין, ללא הבדלים ביעילות, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

החוקרים ערכו את המחקר הרטרוספקטיבי, תצפיתי, ACTION-CVT, אשר תוצאותיו פורסמו במקביל בכתב העת Stroke, במטרה לקבוע אם נוגדי-קרישה פומיים ישירים עשויים להוות חלופה סבירה לקומדין בחולים עם תרומבוזיס של ורידי המוח.

מדגם המחקר כלל 845 חולים (גיל ממוצע של 45 שנים, 65% נשים) אשר טופלו בשל תרומבוזיס של ורידי המוח בין 2015 עד 2020. מבין אלו, 33% טופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בלבד, 51.8% טופלו בקומדין בלבד ו-15.1% טופלו בשתי התרופות בנקודות זמן שונות.

לאורך חציון מעקב של 345 ימים תועדו 5.68 אירועים חוזרים של תרומבוזיס ורידי לכל 100 שנות-מטופל, 3.77 אירועי דמם מג’ורי לכל 100 שנות-מטופל ו-1.84 מקרי תמותה לכל 100 שנות-מטופל.

החוקרים אספו נתונים אודות רה-קנליזציה ב-525 חולים, כאשר ב-37% תועדה רה-קנליזציה מלאה, ב-48% תועדה תגובה חלקית וב-15% לא תועדה כל תגובה.

מניתוח סטטיסטי עלה כי בהשוואה לקומדין, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים לווה בסיכון דומה לתרומבוזיס של ורידי המוח (יחס סיכון מתוקן של 0.94, p=0.84), כמו גם בסיכון דומה לתמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.78, p=0.7) ולרה-קנליזציה חלקית או מלאה (יחס סיכויים מתוקן של 0.92, p=0.79). עם זאת, הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים לווה בסיכון מופחת לאירועי דמם מג’ורי לעומת קומדין (יחס סיכון מתוקן של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.15-0.82).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את תוצאות המחקר הנוכחי.

מתוך כנס ה-International Stroke Conference

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן