מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Openעולה כי עליה בזמן מסך בקרב ילדים וצעירים במהלך מגפת הקורונה מלווה בסיכון מוגבר להפרעות מצב רוח.
מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דחק עקב בידוד חברתי ובין החמרה במצב הנפשי במהלך מגפת הקורונה. מעבר לזמן רב מול המסך ובידוד חברתי במהלך מגפת הקורונה, ההחמרה במצב הנפשי של ילדים וצעירים עשויה לנבוע גם משינוים בהרגלי שינה, פעילות גופנית ופעילויות חברתיות אחרות, אשר הושפעו מהמגפה. החשיפה לבריונות ברשת, חדשות מעוררות דחק ופחד ופרסומות שליליות במהלך הצפייה במסכים עשויה גם לתרום לפגיעה במצב הנפשי של ילדים במהלך המגפה.
החוקרים בחנו את הקשרים האפשריים בין צורות ספציפיות של שימוש במסכים ובין תסמיני דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות, אי-שקט, היפראקטיביות והפרעות קשב בקרב 2,026 ילדים וצעירים בגילאי 2-18 שנים באונטריו, קנדה, בין מאי 2020 ועד אפריל 2021.
ההורים השיבו לשאלונים שנגעו לבריאות הגופנית והנפשית של הילדים במהלך המגפה. עוד נאספו נתונים אודות משך הצפייה בטלוויזיה או מדיה דיגיטאלית, משחקי וידאו, זמן לימוד אלקטרוני ושיחות וידאו. התוצאים העיקריים כללו דיווח הורים על דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות ואי-שקט והיפראקטיביות/אי-שקט בילדים.
מהנתונים עולה קורלציה בין עליה במשך זמן צפייה בטלוויזיה או מדיה דיגיטאלית ובין היפראקטיביות/אי-שקט או הפרעות התנהגות בדרגה חמורה יותר בילדים קטנים (גיל ממוצע, של 5.9 שנים). עוד זוהתה קורלציה בין עליה במשך זמן צפייה בטלוויזיה או מדיה דיגיטאלית ובין דרגה חמורה יותר של דיכאון, חרדה והפרעת קשב; עליה במשך הזמן שבילו ילדים גדולים יותר וצעירים (גיל ממוצע של 11.3 שנים) במשחקי וידאו עמד בקורלציה עם דרגה חמורה יותר של דיכאון, אי-שקט, הפרעת קשב והיפראקטיביות.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בניסוח הנחיות עדכניות הכוללות התייחסת נפרדת לצורות שונות של שימוש בזמן מסך במניעת הפרעות מצב רוח בילדים וצעירים במהלך המגפה. בסיוע קובעי מדיניות, בתי ספר ומורים, משפחות ואנשי מקצוע, ילדים וצעירים יהיו מודעים יותר לחשיבות הפחתת זמן מסך וצעדים לשמירה על הבריאות הנפשית במהלך מגפת קורונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!