מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology עולה כי טיפול לאורך חמש שנים ב-Ticagrelor (ברילינטה) מלווה בסיכון נמוך משמעותית להתפתחות אוסטיאוארתריטיס, בהשוואה לטיפול ב-Clopidogrel (פלויקס).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אוסטיאוארתריטיס הינו גורם נפוץ לכאבי מפרקים ומוגבלות, כאשר אין טיפולים יעילים כנגד מחלת המפרקים. לאדנוזין חוץ-תאי השפעות נוגדות-דלקת וניסויים בבעלי חיים הציעו כי אלו עשויות למנוע ולטפל באוסטיאוארתריטיס. Ticagrelor ו-Clopidogrel משמשות לטיפול בחולים עם מחלת עורקים כלילית, אך רק Ticagrelor מוביל לעליה ברמות אדנוזין מחוץ לתא. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם טיפול ב- Ticagrelor מלווה בסיכון מופחת לאוסטיאוארתריטיס.
המחקר כלל נתונים אודות חולים בין 2011-2017 ממחקר Optum Clinformatics Data Mart, תוך התמקדות בחולים שנטלו Ticagrelor או Clopidogrel במשך לפחות 90 ימים. התוצא העיקרי היה מרווח הזמן עד לאבחנה של אוסטיאוארתריטיס לאחר טיפול ב- Ticagrelor לעומת Clopidogrel.
הניתוח המותאם כלל 7,007 חולים שטופלו ב- Ticagrelor ו-14,014 מטופלים ב-Clopidogrel, עם חציון מספר ימי טיפול של 287 ו-284 ימים, בהתאמה. בשתי הקבוצות, גיל המשתתפים הממוצע עמד על 64 שנים, 73% מהחולים היו גברים.
מניתוח רב-משתני עלה כי הסיכון להתפתחות אוסטיאוארתריטיס היה נמוך ב-29% (יחס סיכון של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.79) לאחר טיפול ב- Ticagrelor, בהשוואה לטיפול ב-Clopidogrel.
החוקרים משערים כי הירידה בסיכון לאוסטיאוארתריטיס בחולים שטופלו ב-Ticagrelor עשויה לנבוע בחלקה מעליה ברמות אדנוזין מחוץ לתאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!